בס"ד
לפרשת וישב וחנוכה
הבור ריק אין בו מים והקשר לחנוכה
כאשר זרקו אחי יוסף את יוסף אל הבור, הדגישה התורה כי "הבור ריק אין בו מים" (לז, כד). על כך הביא רש"י את דבריו הידועים של רב כהנא: 'ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים? אלא מה ת"ל אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו'.
מקור הדרשה הוא בגמרא במסכת שבת (כג ע"א), ומעיון בסוגיא שם מתעוררת קושיא. הסוגיא עוסקת בדיני חנוכה, בעניין מקום הנחת נר חנוכה. המימרא שלפני כן (גם היא של רב כהנא) אמרה: 'נר של חנוכה שהניחה למעלה מ20 אמה פסולה, כסוכה וכמבוי', ומייד לאחר מכן מובאת הדרשה על הבור הריק. לכאורה לא מובן מה הקשר בין שני עניינים אלה.
כדי להבין את הקשר ננסה להעמיק מעט בכל עניין.
בעניין נר חנוכה שאין להניחה מעל עשרים אמה, וכן סוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, מסבירים בעלי הסוד שעשרים אמה הם אות הכ"ף, שהיא בסוד הכתר. על כך כותב הרמח"ל (קל"ח פתחי חכמה, פתח טו): 'וזהו כתר שאמרו עליו 'במופלא ממך אל תדרוש'. ...והנה הכתר נקשר באין סוף ברוך הוא... וכיון שודאי אסור לנו להתעסק באין סוף ברוך הוא... לפי שכבר אין המחשבה תופסת שם, ממילא אסור להתבונן על כתר, פירוש: לבקש טעמו וענייניו...'. כלומר, יש מימד שאין לאדם יכולת הבנה, וכן השפעה אלוקית גבוהה מדי שאין לאדם כלי קיבול להכיל אותה, ולכן השכינה שסוככת בסוכה מעל 20 אמה אין לאדם השראה ממנה, וכן נר חנוכה שעניינו לפרסם את הנס, מעל 20 אמה 'לא שלטא ביה עינא'.
לגבי 'הבור ריק אין בו מים' אומר ר' אחא (בראשית רבה פפ"ד): 'בור ריק – נתרוקן בורו של יעקב, אין בו מים – אין בו דברי תורה שנמשלו למים'. וכן בזוהר על אתר (פרשת וישב דף קפה ע"א): 'מה כתיב ויקחוהו וישליכו אותו הבורה – דא הוא גיהנום..., והבור ריק – כמה דאיהו הוה ריק, מאי טעמא בגין דלא הוה ביה מים', דהיינו שיא הטומאה. וכן 'נחשים ועקרבים יש בו', והנחש, כידוע, מסמל את היצר הרע. נמצא שהדרשה טוענת ש"הבור ריק אין בו מים" היינו שיא הטומאה, לא רק שאין בו תורה ושפע אלוקי אלא יש בו גם מציאות שלילית ביותר.
יתכן לומר שהקשר בין שתי המימרות הוא קשר של ניגוד קיצוני, כלומר, הצבה של שיא הקדושה לעומת שיא הטומאה, והחידוש הוא בהדגשה ששניהם אינם טובים ומתאימים לאדם. שיא הטומאה הוא שלילי, כמובן, אך גם עודף קדושה יכול לגרום לשבירת הכלים. האדם צריך ללכת בדרך הממוצעת, כפי שמורה הרמב"ם, ולהתקדם אט אט בעבודת השם, בהרמוניה בין גוף ונפש, בין קודש וחול, בין לימוד ועבודה. אולי זהו גם העניין של חג החנוכה שהוא חגה של תורה שבע"פ, ובדרשות אלה חז"ל הדריכו אותנו בפועל איך בכל פרט ופרט בחיים אפשר לקיים את "בכל דרכיך דעהו".
שבת שלום
נחום בוצ'קו
יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב
ד.נ בנימין 90622 02-9972023