בס"ד

דבר תורה לפרשת בשלח

"ה' ילחם לכם"

עם ישראל היוצא ממצרים הולך אחרי עמוד הענן ועמוד האש וחונה על ים סוף, ופתאום רואה העם את מצרים נוסע אחריהם, כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו! מה עושים?

העם צועק אל ה' ומתלונן אל משה, והנה באה תשובתו של משה: "וַיּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לא תסִיפוּ לִרְאתָם עוֹד עַד עוֹלָם. ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" (יד, יג-יד).

ונשאלת השאלה: כיצד יתכן שציבור כל כך גדול, המונה 600,000 גברים, אינו מצליח לארגן קבוצה מובחרת לעמוד ולהלחם כנגד המצרים ולהגן על עצמם ומשפחתם?

ואל תאמר שאין כאן קושי, כי הנה זמן לא רב לאחר מכן, כמסופר בסוף הפרשה, יצאו ישראל למלחמה כנגד עם הבא לתקוף אותם – עמלק! משה רבנו קם ומצוה את יהושע: "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" (יז, ט), וישראל קמים, נלחמים, ואף מנצחים!

מדוע אם כן לא ראו ישראל לנכון להתמודד ולעמוד על נפשם כנגד המצרים המתקרבים?

שאלה זו כבר הקשה האבן עזרא (יד, יג), ומתרץ: "כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו, והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה". כלומר, עם ישראל לא היה מסוגל להלחם נגד המצרים, משום שחיו מזה כמה דורות כעבדים למצרים, ולא היו אנשי מלחמה כלל, ואף לא היו מסוגלים נפשית להתמודד מול אדוניהם לשעבר. נוסיף ונאמר שאכן עד אותו הרגע לא נדרשו ישראל לשום מעשה מלחמתי כנגד המצרים, וכל יציאתם ממצרים היתה בדרך של נסים גלויים.

ובכלל, יש לזכור כי עם ישראל בכל שנותיו במדבר נמשל כתינוק הנישא על ידי הוריו, כמו שנאמר (במדבר יא, יב) "כאשר ישא האומֵן את היונק"; אכילת המן הרי היא כאכילת תינוק משדי אמו – אוכל מוכן שנראה זהה כל יום; ענני הכבוד הגנו על עם ישראל כתינוק המוגן ומחובק ע"י הוריו בצורה הרמטית. אם כן, הואיל וישראל הם כתינוק משום כך הקב"ה הוא זה שנלחם להם נגד המצרים, ואף מבקש מהם 'להחריש', היינו להימנע מלהילחם (עפ"י דעת מקרא).

אך כמובן, הנהגה זו אינה אמורה להימשך לנצח. ההנהגה הניסית במדבר תחת הנהגתו של משה תעבור בהמשך להנהגה טבעית יותר תחת הנהגתו של יהושע בכניסתם לארץ. עם ישראל עובר במדבר תהליך התבגרות, הוא גדל ומתפתח ומגלה עצמאות, דור יוצאי מצרים מת במדבר, ואל הארץ נכנס הדור החדש שלא היה משועבד במצרים. את ארץ כנען יכבוש עם ישראל בכוחות עצמו עם סיוע אלוקי, ולא יסמוך על הנס בלבד.

נראה לומר כי תהליך התבגרות זה מתחיל כבר בפרשתנו – במלחמת עמלק. במלחמה זו נצטווה יהושע – המנהיג המסמל את ההנהגה הטבעית - לבחור אנשים ולהילחם בעמלק. אמנם גם מלחמה זו היתה נסית, אך ישראל נלחמו בה בפועל ולא החרישו!

בשנים האחרונות זכינו לראות את ה'אתחלתא דגאולה' בה עם ישראל יצא משעבודו לאומות אחרות וזכה לעצמאות מדינית. עצמאות זו היא תהליך האורך זמן, חינוך והפנמה, ואין היא באה כהרף עין ובהיסח הדעת. גם בימים אלה מוטל עלינו להמשיך ולהוציא את הסיגים של השעבוד שנדבקו בנו בשנות הגלות הארוכות ולחזור למקוריות הישראלית שלנו. "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".

שבת שלום,

נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023