בס"ד

פרשת תצווה

גמילות חסדים אנושית ותורנית

הציווי על בניית מזבח הקטורת נכתב בסוף פרשת תצוה (ל, א-י), והדבר תמוה, שהרי מזבח הקטורת הוא אחד מכלי המשכן, ועל כלי המשכן נצטווה משה לעיל בפרשת תרומה! מדוע לא כתבה התורה את הציווי על מזבח הקטורת במקומו?

כמו כן יש להבין, מדוע התורה כורכת את הקטרת הקטורת על המזבח עם הטבת נרות המנורה (שם פסוקים ז-ח): "והקטיר עליו אהרן קטורת סמים, בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה. ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה".

הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר' מסביר שהקטורת באה להזכיר לפני ה' את מעשי גמילות החסד של ישראל, כפי שהוא מוכיח באריכות באופן נפלא. הוא מדגיש כי גמילות חסד באה מן הצד אנושי שבאדם, מ'דעת אנושי' שלו ולא מתוכיות נשמתו, ואינו נחשב 'לשם שמים' כמעשה מצוות רגיל. עניין זה מתבטא בקטורת.
על ידי זה הוא מסביר מה שאמרו חז"ל שהקטורת מכפרת על לשון הרע, שהיא עוון חמור שבין אדם לחברו, משום שעל ידי הזכרת זכות גמילות חסדים בין אדם לחברו מתכפר עוון לשון הרע שבין אדם לחברו. וכן מה שאמרו שהקטורת מעשירה את הכהן המקטיר אותה, משום שכמו שגמילות חסדים אדם אוכל פירותיה בעולם הזה ומתעשר, כך הקטורת הבאה כנגדה אף היא מעשירה.
הגמרא ביומא (לט ע"ב) מספרת: "אמר ר' יהושע בן קרחה: סח לי זקן אחד: פעם אחת הלכתי לשילה, והרחתי ריח קטורת מבין כותליה". ומקשה הנצי"ב שלכאורה היה צריך להיות בירושלים ריח חזק יותר של קטורת, שהרי בשילה הקטירו רק 300 שנה, ובירושלים הקטירו יותר מ800 שנה! ומסביר הנציב: "אלא בשביל שיסוד ירושלים היה בקדושת התורה... מה שאין כן בשילה... וכל יסוד קדושת משכן שילה עמד בזכות גמילות חסדים שרבה בשבט יוסף", ומשום כך עניינה של הקטורת במשכן שילה היה דומיננטי יותר.

ממשיך הנצי"ב ומסביר את ההבדל בין מזבח הקטורת למזבח החיצון : "והנה כמו מצוות שבין אדם לשמים מוגבלות עפ"י התורה וחוקותיה בזמן ובאופן המעשה, כך היה הריצוי דמים שעל המזבח החיצון מוגבל כל קרבן כמה הזאות וזריקות ומתנות. (לעומת זאת) וכמו גמילות חסדים אין לו שיעור וגבול כך קטורת אין לה שיעור כמה להקטיר (מן התורה, אלא חכמים קבעו לה שיעור פרס בשחרית ופרס בין הערביים). מעתה מבואר הטעם שמובדל עניין מזבח הפנימי משארי כלים שבהיכל שהיו סמוכים לארון מקור כח התורה, מה שאין כן מזבח הפנימי שלא רבו בו חוקי התורה, ולא באה לעמוד לפני הפרוכת והעדות כי אם לחזק ולתמוך בה כוח תורה שבע"פ על ידי גמילות חסדים".

מאידך, עניין הזיקה בין הקטרת הקטורת להדלקת הנרות בא ללמדנו שחייב להיות קשרי גומלין בין הנרות שזה פלפולה ועיונה של תורה והפצתה לבין הקטורת שזה גמילות חסדים. אי אפשר פלפולה של תורה בלי גמ"ח וכן הגמ"ח צריכה לקבל מנוף נוסף מעל הצד האנושי שלה ע'י לימוד התורה.

נסיים בדברי הראי"ה קוק במוסר הקודש (פסקה יא): "אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה".

                                                           שבת שלום

         נחום בוצ'קו

                           יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023