בס"ד

פרשת קורח

קורח והבחירה החופשית

בפרשתנו אנו לומדים על המהומה שגרם קורח בעם ישראל.

בתחילת הפרשה, כאשר התורה מציגה בפנינו את קורח, היא מציינת את ייחוסו: "קורח בן יצהר בן קהת בן לוי". נשאלת השאלה מדוע מצאה התורה לנכון להזכיר את שמות אבותיו, הרי מעשיו הרעים של קורח יש בהם גנאי לאבותיו! הנה בגמרא (סנהדרין קט ע"ב) דרש ריש לקיש את הפסוק: "קרח - שנעשה קרחה (שנבלעו) בישראל, בן יצהר - בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהריים, בן קהת - בן שהקהה שיני מולידיו, בן לוי - בן שנעשה לויה בגיהנום", ומשמע שמעשיו של קורח אכן הוציאו שם רע על אבותיו!

מסביר אור החיים הקדוש שאת עניין אילן היוחסין ניתן להבין באופן אחר ולראות את ההשתלשלות כענפים:

הקדושה השתלשלה מאברהם אבינו ליצחק ואחריו ליעקב. מיעקב השתלשלו 12 ענפים שהם 12 השבטים, מענף לוי השתלשלו שלושה ענפים: גרשון קהת ומררי, וענף קהת הסתעף לארבעה: עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל, וליצהר היה את קורח. לפני החטא היה הענף של קורח ושורשו טהור, וניתן היה לדרוש את שושלתו בדרך טהרה: בן יצהר - שהיה מאיר לעולם כצהריים, בן קהת - שהיה מקהה שיני כל רואה גדולתו ומעלתו, בן לוי - שנתלווה מיום לידתו לקב"ה – ממש דרשה הפוכה מדרשתו של ריש לקיש! מעשיו של קורח גרמו לכך שהענף שלו הושחת ממנו עד החיבור ללוי.

אכן, מעשיו של אדם יכולים להשפיע על אבותיו לטוב או למוטב, לא נרחיב יתר על המידה בדברים מיסטיים (המעוניין יעיין באור החיים הקדוש), אך אפשר ללמוד מעניין זה דבר עצום: קורח יכול היה להמשיך את אבותיו בדרך הטובה אך הוא בחר להרע, וכיוון שזה היה מעשה כ"כ בעייתי זה התבטא אפילו בשמותיהם של אבותיו.

לקורח היתה למעשה בחירה חופשית מוחלטת לאיזו דרך להוביל את עצמו.

רעיון דומה לכך מצאנו במדרש תנחומא (תזריע ח), שם מוסבר כי על המטה של משה רבנו היה חקוק בכתב נוטריקון האותיות 'דצ"ך עד"ש באח"ב' ומשה היה מביט במטה ורואה איזו מכה ראויה לבוא על פרעה, ומביאה עליו. ולכאורה אינו מובן מה עניין ראשי התיבות האלה?

תשובה על כך שמעתי מהרב פיירמן (רב בישיבתנו ובמכון מאיר). מה יהיה פירושה של כל אות ואות היה תלוי בבחירה של המצרים. אם הם היו בוחרים בטוב, במקום להתאכזר על ישראל ולעכב גאולתם, הם היו מסייעים לגאולת ישראל, ואז במקום "ד'ם" היה יכול להיות "ד'בש" או כל ברכה אחרת, וכן הלאה. כלומר, יש לאדם ולחברה בחירה חופשית מוחלטת, והיא נובעת מכך שיש אפשרות בלתי מוגבלת לעשות טוב או רע. כי הנה רבים שואלים מדוע יש כל כך הרבה רע בעולם? אחת התשובות לכך היא שאם הרע היה רק אפשרות תיאורטית – לדוגמא: מלחמות קשות בין עמים, רצח עם, התעללויות, גניבות וכו' היו רק אפשרות תיאורטיות – אזי לא היה שכר אמיתי לחברה ולאדם הבוחרים בטוב, כפי שקורח יכול היה להיות "בן יצהר - בן שמאיר לעולם כצהריים" או להפך, "בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהריים".

רבים מתרעמים (במיוחד חבר'ה צעירים) שהיום בדורנו קשה מאד ללכת בדרכי התורה והיראה מכיון שהפיתויים של היום חזקים ונגישים מדי, ו'בלתי אפשרי' להתגבר עליהם, וכן החברה הכללית הפכה כמעט כל דבר אסור - למותר ולגיטימי. התשובה לכך היא: אדרבה, הדור שלנו כ"כ גדול שהקב"ה רוצה שנבחר בחירה מלאה ושלמה בדרך הישר ולא מתוך הרגל או כפייה או בלית ברירה, כי האדם נבדל מן הבהמה בכך שיש לו בחירה חופשית, וככל שהבחירה הינה קשה יותר כך הבוחר בטוב קונה את דרך הישר באופן מלא יותר ומזדהה איתו יותר ובכך הינו בעל הטוב ההוא.

נסיים בדברי הרמח"ל בדעת תבונות (סימן קכד עמ' קה, פרידלנדר) בעניין 'תועלת הרע': "עיקר הניסיון הנולד מהסתיר האדון את פניו (כלומר, שיש אפשרות טוטאלית לרע) הוא לראות היעמדו בני אדם באמונתם... והנה זה ריוח גדול מאד מהתעלם השלימות העליון, ומקום הניח לרע להחשיך פני העולם לניסיון גדול כזה. כי עתה צא וחשוב כמה יהיו חביבים לפניו יתברך הצדיקים אשר יעמדו בנסיון כזה, וכמה שכר גדול ינתן להם חלף (=תמורת) עבודתם לעתיד לבוא"!

                                                         שבת שלום,

                                                           נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-997202