בס"ד
דבר תורה לפרשת שופטים
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"
בפרשתנו אנו לומדים על חלקיה השונים של הנהגת האומה האמורה להיבנות - משכ"ן: מלך, שופט, כהן, נביא. אחת מן הפרשיות עוסקת בהליכה אל השופט: "כי יפלא ממך דבר למשפט... ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (יז, ח-יא).
על הציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" מביאים המפרשים (רש"י, רמב"ן ועוד) את דברי הספרי הידועים, שם נאמר: "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". ולכאורה, על פי פשט הדברים, ישנו כאן ציווי לאמונה טוטאלית ועיוורת אחר דברי חכמים! וכך אכן כותב הרמב"ן: "אפילו תחשוב בליבך שהם טועים והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך תעשה כמצוותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או איך אהרוג את האיש הנקי הזה, אלא תאמר כך ציווה אותי האדון המצווה על המצוות שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו..."!
והדברים תמוהים עד מאד, וכי לא נדרש מן היהודי מינימום של שיפוטיות עצמית כלפי מעשה שהוא אמור לבצע? וכי יתכן שאת כל האחריות על מעשיי אוכל להשליך על רבותי שציווני כך וכך?
אכן, על אותו פסוק יש דרשה אחרת, אמנם פחות מוכרת, עם מסקנה הפוכה לגמרי! וכך כתוב בירושלמי הוריות פ"א ה"א: "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם? תלמוד לומר: "ימין ושמאל" – (דווקא) כשיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל (אז תשמע להם)".
אכן מבוכה, איך נשלים את הפער בין שני מאמרי חז"ל אלו?
בעל התורה תמימה מסביר שצריך לדקדק במילותיו של הספרי - "ואפילו נראין בעיניך על שמאל שהוא ימין". 'נראין בעיניך' היינו שישנו ויכוח הלכתי מסויים או סכסוך בין שכנים, ישנן כמה דעות בעניין, ובעיניך נראה ודאי כדעה מסויימת, אולי משום בורות שלך או שמא יש לך נגיעה אישית בדבר, אבל החכמים פסקו כדעה שונה. במקרה כזה אתה חייב להתקפל ולציית לפסיקתם! אבל במקרה בו יש רבנים האומרים על ימין שהוא שמאל, כגון שמתירים את החלב ואת העריות, וזהו עניין ודאי ולא רק 'שנראה בעיניך' אז בודאי אסור לשמוע להם, וזוהי כוונת דברי הירושלמי.
ואכן, חיזוק לעניין זה מצאנו במשנה מסכת הוריות פ"א משנה א: "הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו, או תלמיד והוא ראוי להוראה, והלך ועשה על פיהן - הרי זה חייב (קרבן חטאת) מפני שלא תלה בבית דין (=שהרי ידע שטעו)". משמע שכשידוע לך בוודאות שטעו אסור לך לבטל דעתך ולנהוג כמותם.
סוגיא זו היא מורכבת ביותר, ויתכן והיא דקה כחוט השערה, וכמובן ברוב המצבים צריך להקשיב להוראת הרבנים, ובמיוחד במקרים שאיננו בקיאים בכל הפרטים וההלכות. אך בד בבד אין אנו יכולים להוריד אחריות ממעשינו, וחייבים אנחנו לשמור על מינימום של עין שיפוטית כלפי מה שאומרים לנו לעשות.
שבת שלום,
נחום בוצ'קו
יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב
ד.נ בנימין 90622 02-9972023