חטאים של אנשים גדולים - הקדמה
מאמר על חטא דוד ובת שבע- הקדמה
הרב שאול דוד בוצ'קו - נשיא הישיבה, 01/08/2019 13:47:05חטאים של אנשים גדולים
עיון בפרשת דוד ובת שבע
הקדמה
האם ייתכן שאנשים גדולים וצדיקים יחטאו בחטאים נמוכים ושפלים הכרוכים ביצר העריות?
בשנים האחרונות ניצבה שאלה זו לפתחנו בשתי פרשיות קשות של רבנים מוכרים שעשו מעשים אשר לא ייעשו, האחד פגע מינית בתלמידיו, והאחר – בנשים מקהילתו. מטבע הדברים פרשיות מסוג זה מעוררות מחלוקת ציבורית גדולה. חסידיו של הרב נחלצים להגנתו וטוענים כי לא ייתכן לייחס מעשים שכאלו לאדם כה קדוש וטהור, ואחרים טוענים כי מעשיו המוכחים ממחישים את אשר אמרו חז"ל ש"אין אפוטרופוס לעריות" (כתובות יג, ב), ואפילו אדם גדול ורב חסד עלול ליפול בחטא.
מחלוקת זו לא החלה בדורנו. זו מחלוקת עתיקת יומין המתייחסת כבר לדוד המלך.
בפרק י"א בשמואל ב' מסופר על מעשה דוד עם בת שבע אשת אוריה החיתי:
וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד. וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי. וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד וַתֹּאמֶר הָרָה אָנֹכִי. וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל יוֹאָב שְׁלַח אֵלַי אֶת אוּרִיָּה הַחִתִּי וַיִּשְׁלַח יוֹאָב אֶת אוּרִיָּה אֶל דָּוִד. וַיָּבֹא אוּרִיָּה אֵלָיו וַיִּשְׁאַל דָּוִד לִשְׁלוֹם יוֹאָב וְלִשְׁלוֹם הָעָם וְלִשְׁלוֹם הַמִּלְחָמָה. וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאוּרִיָּה רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ וַיֵּצֵא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ. וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר לֹא יָרַד אוּרִיָּה אֶל בֵּיתוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אוּרִיָּה הֲלוֹא מִדֶּרֶךְ אַתָּה בָא מַדּוּעַ לֹא יָרַדְתָּ אֶל בֵּיתֶךָ. וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אוּרִיָּה שֵׁב בָּזֶה גַּם הַיּוֹם וּמָחָר אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיֵּשֶׁב אוּרִיָּה בִירוּשָׁלִַם בַּיּוֹם הַהוּא וּמִמָּחֳרָת. וַיִּקְרָא לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל בֵּיתוֹ לֹא יָרָד. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל יוֹאָב וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה. וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת.
אוריה החיתי מת במלחמה, ודוד לוקח את בת שבע לו לאישה:
וַתִּשְׁמַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה כִּי מֵת אוּרִיָּה אִישָׁהּ וַתִּסְפֹּד עַל בַּעְלָהּ. וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל בֵּיתוֹ וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי ה'.
בגמרא מופיעות שתי שאלות מרכזיות:
א. כיצד היה דוד יכול להתחתן עם בת שבע לאחר מות אוריה? הלוא בת שבע הייתה לכאורה אשת איש כשדוד בא עליה לראשונה, ואשת איש שנבעלה לאחר אסורה גם על בעלה וגם על בועלה!
ב. כיצד ייתכן שדוד המלך הרג את אוריה החיתי כדי להתיר לעצמו את בת שבע?
על השאלה הראשונה עונה הגמרא בשתי דרכים:
לפי דעה אחת בת שבע כלל לא נחשבה אשת איש כי אם גרושה, משום שהיה נהוג שכל היוצא למלחמות בית דוד כותב גט כריתות לאשתו כדי שאם חס וחלילה ימות במלחמה לא תזדקק האישה לייבום. הדעה השנייה גורסת שאומנם הייתה בת שבע אשת איש אך היה שם מעשה אונס, וכשאישה נאנסת היא איננה נאסרת על בעלה, וממילא גם אינה אסורה על הבועל.
שתי הדעות גם יחד מציגות תמונה עגומה. הדעה הגורסת שדוד בעל את בת שבע בכוח מבהילה ביותר, וגם הדעה שבת שבע הייתה גרושה אינה מניחה את הדעת, שהרי בשביל להיות עם אישה צריך קודם לקדש אותה! בעילת אישה בלי קידושין – גם אם היא פחות חמורה מאיסור אשת איש שעונשו מוות, וודאי שגם היא אסורה באיסור חמור!
על השאלה השנייה עונה הגמרא שאוריה "מורד במלכות הוה" (שבת נו, א), משום שלא ציית להוראת המלך לחזור הביתה. דינו של המורד במלכות הוא מוות, והואיל
ואוריה מרד במלכותו של דוד הוטל עליו עונש מוות.
ואולם, גם אם אוריה היה מורד במלכות – הלוא נראה שלא משום כך הרגו דוד אלא כדי לנקות את עצמו מאיסור אשת איש, כפי שכתב רש"י: "כדי שתהא מגורשת למפרע ונמצא שלא בא על אשת איש, שכל היוצא למלחמה כותב גט לאשתו על תנאי אם ימות במלחמה".
אין ספק שיש כאן קושיה. מצד אחד הפסוקים מתארים סיפור נורא: המלך לוקח אישה השייכת לאיש אחר ושוכב איתה ולאחר מכן משלחה לביתה, וכשמסתבר שהיא הרה ממנו הוא מנסה להסתיר את מעשיו. הוא שולח לקרוא לבעלה משדה הקרב כדי שיסור אל ביתו וישכב עם אשתו, וכשהבעל מסרב ללכת אל ביתו שולח אותו המלך אל מותו. הכתוב מציין כי מעשה דוד היה רע בעיני ה', והנביא מוכיח אותו קשות: "וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה" (שמואל ב יב, י), ומוסיף "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת" – וכך אכן התקיים.
מצד שני אמרו חז"ל כי "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" (שבת נו, א). דוד הוא מלך ישראל, נעים זמירות ישראל, אבי המשיח – ולא ייתכן שחטא בחטא כה חמור ובכל זאת ה' לא סר ממנו. מה גם שדוד המלך ניחן ברוח הקודש או אף ברוח נבואה, ולא ייתכן שנביא ה' יהיה שטוף ביצרים ואף יחטא בעריות.
כיצד אפשר להשכין שלום בין שני הקצוות הללו?
שתי גישות מרכזיות ביחס לסוגיה
גישה אחת בקרב מפרשי התנ"ך מנסה למזער את חטאו של דוד המלך ולהסביר את הכוונות הטהורות שעמדו מאחורי המעשה. הגישה שכנגד תובעת שלא להתעלם מפשט דברי הנביא המפורשים בתנ"ך אלא להתמודד עימם. בבסיס הגישה הראשונה עומדת ההשקפה שחלילה לנו מלייחס חטא של עריות ושפיכות דמים למשיח ה', בעוד הגישה השנייה ניצבת פנים אל פנים מול חטאו של דוד המלך מתוך אמון מלא בכוחה העצום של התשובה. שתי הגישות נובעות מתוך יראת כבוד לדוד מלכנו משיחנו ומתוך הבנה שמה אנו ומה חיינו אל מול גודל קדושתו, ואין אנו באים לדון חלילה אלא ללמוד את המוסר שהנביא מבקש ללמדנו מתוך סיפור המעשה.
אחד מנושאי הדגל בדורנו של הגישה הראשונה הוא הרב אביגדרׁ נבנצל, הטוען במאמרו "כל האומר דוד חטא – אינו אלא טועה" כי מעשה דוד בבת שבע היה כל כולו לשם שמיים. על גבי מאמרו של הרב נבנצל כתב הרב גבריאל אלקובי מאמר מקיף המחזק את דברי הרב ומוסיף עליהם עוד כהנה וכהנה.
במאמרנו זה ננסה להבין לעומק מה מבקש הנביא ללמדנו בסוגיית דוד ובת שבע, תוך התייחסות לדבריהם של הרב נבנצל והרב אלקובי.
המאמר מורכב משלושה חלקים:
חלק א מבוסס על שיעור שהועבר בישיבת היכל אליהו, המתמודד רובו ככולו עם טענותיו של הרב נבנצל. חלק ב מורכב משני מכתבי תגובה שנכתבו לרב אלקובי ביחס לשיטתו. המכתבים נעבדו ונערכו, ונוספו בהם מראי מקומות והבהרות עניינים על פי הצורך. המכתב השני בחלק ב עוסק רובו ככולו בפירושיהם של המלבי"ם, המהר"ל והאברבנאל על הסוגיה – ואלו מובאים ככתבם וכלשונם בחלק ג.
* על מנת להוריד את השיעורים ניתן - 1. להורידם באמצעות תוכנות או אתרים המיועדים לכך [למשל דרך לחיצה כאן]. 2. לפנות אלינו דרך הצור קשר שבאתר.
בראשיתנחלך-לךויראחיי שרהתולדותויצאוישלחוישבמקץויגשויחישמותואראבאבשלחיתרומשפטיםתרומהתצוהכי תשאויקהלפקודיויקראצושמיניתזריעמצורעאחרי מותקדושיםאמורבהרבחוקותיבמדברנשאבהעלותךשלחקורחחוקתבלקפנחסמטותמסעידבריםואתחנןעקבראהשופטיםכי תצאכי תבואניצביםוילךהאזינווזאת הברכהפרשת שבועלוח שנה עיברילוח שנה לועזיזוגיות בפרשהלשמוע קול תורה-מצווה בפרשההמצווה בפרשההמדרש בפרשהשפת אמתאמונה בפרשהקצר על הפרשההפטרת השבוע
בראשיתשמותויקראבמדברדבריםליקוטי מוהר"ןיהושעשופטיםמשלירותמסילת ישריםהלכות תשובה לרמב"םתפארת ישראלעין אי"האורות התורהאורותאורות התשובהספר הכוזרישולחן ערוך-אורח חייםשולחן ערוך-יורה דעהנצח ישראלמוסר אביך- הרב קוקדרך ה' - הרמח"לתניאעולת ראיהמשנה ברורהמהר"לגבורות ה' למהר"להגדה של פסחהרב קוקמאמרי הראיהמורה נבוכיםאורות הקודשספרי ר' צדוק הכהןמסכת אבותלמהלך האידאות בישראלדרשות הר"ןשפת אמתבאר הגולהמידות הראי"הליקוטי תורה
