מוצאיהם למסעיהם על פי ד' - מאמר לפרשת מסעי

מאמר לפרשת מסעי. מדוע כתוב בפעם הראשונה "מוצאיהם למסעיהם על פי ד'" ובפעם השנייה בסדר הפוך - "מסעיהם למוצאיהם"?? פירושו של הכלי יקר.

הרב נחום בוצ'קו, 27/07/2016 13:35:29

בס"ד

פרשת מסעי

מוצאיהם למסעיהם על פי ד'

בתחילת פרשת מסעי נאמר: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי ד' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (במדבר לג, ב).

מקריאת הפסוק עולה שאלה: מדוע כתוב בפעם הראשונה "מוצאיהם למסעיהם על פי ד'" ובפעם השנייה בסדר הפוך - "מסעיהם למוצאיהם"??

הכלי יקר נדרש לשאלה זו ועונה עליה בכמה דרכים. בהסברו הראשון הוא מבאר שההבדל בין חלקי הפסוק נובע מכך שבחלק מהמסעות אכן התקדמו בני ישראל מהמוצא שלהם אל עבר התחנה הבאה - ממוצאיהם למסעיהם, כלומר המשיכו את היציאה ממצרים לכיוון ארץ ישראל על פי רצון ד'; אבל היו פעמים שבהם הם הלכו נגד רצון ד', וחזרו אחורה - ממסעיהם למוצאיהם - לכיוון המקום שממנו הם יצאו.

כך מובא ברש"י בפרשת בשלח על הפסוק "וישובו ויחנו על פי החירות" (שמות יד ב): "וישובו - לאחוריהם לצד מצרים", וכן ברש"י בפרשת דברים על הפסוק "ונפן ונסע המדברה" (דברים ב, א): "ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר...". למעשה כל המסעות האלה לא היו "על פי ד'" אלא בכיוון ההפוך.

גם אנחנו, הן מבחינה אישית הן מבחינה לאומית, עלולים לאבד את הכיוון. כתוצאה מחטאינו אנו עלולים לסטות מהדרך הישרה שד' מתווה לנו, וללכת בכיוון ההפוך מרצונו. לא בכדי הדגישו חכמים שצום ותפילה אינם מספיקים בימי התענית, אלא חייבים גם לחזור לכיוון הנכון על ידי תיקון המעשים המקולקלים בין אדם לחברו ובין אדם למקום. "הזקן שבהם אומר לפניהם דברי כיבושין: אחינו, לא נאמר באנשי נינווה וירא אלוקים את שקם ותעניתם, אלא וירא אלוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" (תענית טו עמוד א). בלא תשובה, הצום והתפילה הרי הם "כצפצוף הזרזיר".

בדרך נוספת מבאר הכלי יקר שבאופן עקרוני הייתה ההליכה ממצרים לארץ ישראל אמורה להיות ישירה - "מוצאיהם למסעיהם על פי ד'". "כי מן היציאה הראשונה לא היה להם עוד יציאה ממקום חנייה כי רצה ד' לישא אותם על כנפי נשרים לארץ מיד", אך בגלל שחטאו בני ישראל, השתנתה המגמה והתארך המסע. "ועל ידי שקלקלו הוצרך לכתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם, שנסעו אל מקומות שסופם לחזור ולצאת משם ולהיות מטולטל ממסע למסע...". הקלקולים של בני ישראל גרמו להם להיות מטולטלים ממסע למסע ומחנייה לחנייה, ההיפך מחפץ ד'.

וגם זה לימוד גדול לכל אחד מאתנו ברמה האישית וברמה הכללית. בסופו של דבר כל אחד יגיע לתיקונו, וכן האנושות כולה תגיע לתיקונה המלא, אלא שבידינו נתונה הבחירה כמה זמן תארך הדרך, וכמה גלגולים, סיבובים וסיבוכים נצטרך לעבור עד שנגיע לסופה.

ואכן ידועים דברי הרמב"ם על האנשים ש"מאשימים" את בורא עולם בקשיים המרובים שהעולם עובר. הרמב"ם דוחה טענה זו, ואומר שהרוב המוחלט של הרוע ושל הבעיות, של המחלות ושל הקשיים נובע מפעולות האדם עצמו מכוח בחירתו החופשית שנתן בידיו הקב"ה. ברשות האדם היכולת לבחור בטוב, ולזכות בטוב על ידי בחירתו. ואלו דברי הרמב"ם: "והמין השני מן הרעות הוא מה שיארע לבני אדם זה מזה, כהשתלטם זה על זה. והרעות הללו יותר מרעות המין הראשון... והמין השלישי מן הרעות הוא מה שיארע לאדם ממנו מפעולתו הוא עצמו, וזה הוא המצוי הרבה, והרעות האלה יותר מרעות המין השני בהרבה, ומרעות המין הזה צועקים כל בני אדם... ומין זה נספח הוא לכל המגרעות, כלומר לגרגרנות באכילה ובשתייה ובתשמיש, והעסק בהם בהפרזת כמות, או באי-סדר, או בהפסד איכות המזון, ויהיה זה סיבה לכל התחלואים והפגעים הגופניים והנפשיים... " (מורה נבוכים חלק ג, יב).

"ה', מי יגור באוהלך, מי ישכון בהר קודשך? הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו" (תהילים טו, א-ב).

שבת שלום

נחום בוצ'קו

* על מנת להוריד את השיעורים ניתן - 1. להורידם באמצעות תוכנות או אתרים המיועדים לכך [למשל דרך לחיצה כאן]. 2. לפנות אלינו דרך הצור קשר שבאתר.

מוצאיהם למסעיהם על פי ד' - מאמר לפרשת מסעי

העכברים של בית המקדש

מסילת ישרים שיעור מס' 3

מסילת ישרים שיעור מס' 5