לשמוע קול תורה - פסוק השבוע

פרשת וזאת הברכה

תורה ציווה לנו משה

כשילד קט מתחיל לדבר אביו חייב ללמדו תורה. הלימוד הראשוני מורכב משני פסוקים המבטאים את יסוד אמונתנו. הפסוק הראשון הוא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹהֵינוּ ה' אֶחָד " (דברים ו, ד), המבטא את יסוד אמונתנו בא-ל אחד, אדון כל העולם, שבחר בישראל לעמו ולשגרירו.

הפסוק השני מופיע בפרשתנו: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד) - פסוק זה הוא יסוד אמונתנו באמיתת התורה שקיבלנו בסיני.

תחילת הפסוק מעידה על תורת ה' שניתנה לנו דרך משה רבנו. לא נכתב 'משה ציווה לנו תורה', כי אם "תורה ציווה לנו משה". התורה קודמת למשה, להורות כי ה' הוא המְצווה ומשה הוא שליחו ושגרירו עלי אדמות.

המשך הפסוק מלמד כי התורה היא מורשה לקהילת יעקב. כשם שהאמונה בא-ל קשורה בקשר בל יינתק באמונה בחיבור בין ה' לישראל, כפי שראינו בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", כך התורה היא מורשה לישראל. עם ישראל קיבל את התורה האין סופית מה', והיא ירושה לו. המילה "מורשה" המיוחסת לתורה נושאת שתי משמעויות המשלימות זו את זו:

א. התורה לא ניתנה רק לדור אחד, אלא היא מועברת מדור לדור בירושה; ב. כמו כל ירושה התורה שייכת למקבלה, והוא אחראי על שמירתה.

מכאן נובעת האחריות של עם ישראל לקיים את התורה שניתנה מה' ולהתאים אותה לכל דור ודור. על חכמי ישראל בכל הדורות הוטלה האחריות הכפולה, הנפלאה והמרתקת, לייצר סייגים וגדרות כדי למנוע כל פגיעה בתורה, ובד בבד להסביר את התורה בלשון שתתאים לכל דור על פי אופיו וצרכיו.

חכמי ישראל נדרשו לתת מענה מתוך ערכי התורה לשאלות המתעוררות כתוצאה משינויי הזמנים, מהתפתחות הטכנולוגיה, מהפיכת עם חקלאי בארצו לעם של גולים בארצות הגויים, וברוך ה' - מחזרת עם ישראל לארצו, למערכת חיים שונה מסגנון החיים שחיו בה בעבר. כמו כן נדרשו חכמינו להכריע מתי יש להחמיר ומתי ניתן להקל, ולהוסיף חגים ללוח השנה העברי  - חנוכה, פורים ויום העצמאות - כדי שחיינו לא יהיו מונעים רק מהתרפקות על העבר אלא מראייה אמתית של השגחת הא-ל בכל עת ובכל תקופה.

מילה משמעותית נוספת בפסוק היא המילה "קהילה". התורה פונה כמובן לכל יחיד, אך היא ניתנה לאומה, לקהילה של בני יעקב. עלינו למצוא את הדרכים לחיות את התורה לא רק כדת המחייבת את היחיד בקיום מצוות מסוימות אלא כמתווה דרך לעמנו כולו.

איזו תכנית גדולה ועצומה הוריש לנו משה רבנו לפני ארבעת אלפים שנה!

                        שאול דוד בוצ'קו