בס"ד

דבר תורה לפרשת תצווה

מזבח הקטורת

בפרשות תרומה-תצוה התורה מְצווה על בניית המשכן וכליו, בגדי הכהונה, ואחר כך מדריכה את משה היאך להכשיר את הכהנים לעבודתם בשבעת ימי המילואים. תיאור זה מסתיים בהבטחת הקב"ה כי ישרה את שכינתו בתוך בני ישראל (כט, מה-מו). והנה לאחר שכבר היה נראה שנסתיים עניינו של המשכן חוזרת התורה ומצווה על בניית מזבח הקטורת, והקורא תמה: מדוע ציווי זה אינו מופיע יחד עם הציווי על בניית שאר הכלים אלא נדחה עד לאחר ההבטחה על השראת השכינה בישראל?

מטרת המשכן היא השראת שכינה בתוך העם – "ושכנתי בתוכם" – ובכך לאפשר לאומה כולה קרבה חווייתית קיומית לקב"ה. אך בד בבד אנו יודעים כי על המשכן נאמר "כל הקרב הקרב יומת", וזאת משום הקדושה הרבה הנמצאת שם המסכנת את המתקרבים שלא כהלכה. כידוע, נדב ואביהוא נהרגו ביום חנוכת המשכן בגלל שהתקרבו יותר מן הראוי; הכהן הגדול הנכנס אל קודש הקדשים ביום הכיפורים עלול למות אם לא יכין עצמו כראוי לגודל המעמד; מחשבה בלבד עלולה לפסול קרבן מלהיות ראוי לעלות על המזבח. כמו כן התורה דורשת לדקדק היטב הן בפרטי מלאכת המשכן והקמתו והן בעבודת הקודש עצמה. המשכן הוא זכות גדולה לישראל והוא מקום השראת השכינה בעולם, אך הוא גם מקום עדין ורגיש הדורש עיון ודקדוק וזהירות יתרה.

לאחר כל הציווי על הקמת המשכן נאמר (כט, מג): "ונועדתי שמה (באוהל מועד) לבני ישראל, ונקדש בכבודי". רש"י מביא את דברי הגמרא (זבחים קטו ע"ב): 'אל תקרי בכבודִי אלא בכבודַי, כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו', אך משה לא הבין את הרמז אלא רק לאחר מותם. מסביר הרמב"ן כי כתיבת הציווי על מזבח הקטורת לאחר ההודעה על השראת השכינה באה לרמוז למשה כי יש בכוחה של הקטורת לעצור חרון אף על ישראל, וכפי שראינו בפרשת קורח שכאשר התחילה מגפה בישראל ציוה משה על אהרן לעבור עם הקטורת על מנת להפסיקה, והמגפה נעצרה (במדבר יז, חטו. ראה שבת פט ע"א). וכן בזוהר הקדוש נאמר על הקטורת: 'לשככא רוגז' (=לשכך את הכעס האלוקי).

מה גורם לקטורת להיות 'המרגיע הלאומי'? מסביר הזוהר: 'דהא קטורת קשיר כלא כחדא' (=קושרת כולם כאחד). קטורת היא משורש קט"ר, ומשמעותו בארמית קשר, התקשרות. כידוע, הקטורת נעשית מאחד עשר סממנים, ואחד מן הסממנים הוא החלבנה, שריחו כשלעצמו רע ביותר, אולם בהתקשרות עם כל שאר הסממנים מתקבל "ריח ניחוח לה'". נראה לומר שכח האחדות השלמה, שלא שוכחת אף אחד, אף לא את הרשעים, היא שגורמת למיתוק הדינים.

מה יכולים אנו ללמוד מעניין זה לחיינו?

ודאי שיש חשיבות לדקדק על קלה כבחמורה ולהשתדל לקיים כל מצוה בדיוק המירבי, כפי שראינו בציווי המשכן שהדקדוק בפרטים הוא אשר מביא להשראת שכינה, אולם אסור שזה יפגום באהבתנו לכל יהודי בלא קשר להתנהגותו, כי רק בכח אחדותנו השלמה נזכה לשמירה אלוקית מלאה.

שבת שלום ופורים שמח!!

נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023