לשמוע קול תורה – פסוק השבוע

פרשת כי תשא

כי אנו בניך

מייד אחרי שחטאו ישראל בחטא העגל פנה ה' למשה באמירה נוקבת:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב, ז). ה' מתאר למשה את החטא הנורא, ומסיים: "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (פס' י).

משה שומע את איום ההשמדה המרחף על העם ומתחנן לה':

"וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה" (פס' יא).

בין דברי ה' לדברי משה בולטים שני הבדלים מהותיים המעלים שתי שאלות:

א. של מי הוא עם ישראל, של משה ("כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ") או של ה' ("לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ")?

ב. האם עם ישראל הועלה ממצרים ("אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ") או הוצא ממצרים ("אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ")?

בשאלות אלו טמון כל עתידו של עם ישראל: האם הוא עמו של משה רבנו איש התורה, אשר העלה את בני ישראל ממצרים כדי שיעבדו את ה' – "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ז, כו) – או שמא הוא עמו של ה' שהוציא אותו ממצרים מגודל אהבתו אליו ומתוך רצונו לגאול אותו מייסורי השעבוד?

אם עם ישראל הוא עמו של משה, והוא חוטא ומועל בתכלית יציאתו ממצרים – לכאורה אין לו זכות קיום חלילה. לעומת זאת, אם הוא עמו של ה', הרי שחיבורו לה' אינו ניתן להפרדה. שום חטא בעולם לא יוכל למחוק את היותו של עם ישראל עמו של הקב"ה, כשם שאב איננו יכול להתכחש לבנו.

ה' כאילו אומר למשה כי בני ישראל הם בחזקת בניו המאומצים, אך משה רבנו עונה לו: 'לא ולא, אלו הם בניך הטבעיים'!

ובאמת אנו גם וגם. בן מאומץ צריך להתאמץ כדי להיות ראוי לאהבה שמורעפת עליו, וה' מזכיר לנו שזו השאיפה, עלינו להיות זכאים לטובו. אבל גם אם עוד לא הוכחנו שאנו ראויים, הרינו בניו הטבעיים של הקב"ה, בני מלכים, ואין שום אפשרות לפגוע בזכות קיומו של בן המלך. ישראל, אף על פי שחטא, ישראל קדוש הוא – כי בנים אנו לה' אלוקינו.

שאול דוד בוצ'קו