בס"ד

בחירה נצחית

את פרשת נח פתחה התורה במילים: "אלה תולדות נח: נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את הא-להים התהלך נח" – אחרי הקדמה כזאת לא קשה לנו מדוע הקב"ה מתגלה לנח – הוא ודאי ראוי לכך, שהרי התורה מאריכה ומתארת לנו את מעלותיו הרבות, ומציינת אף את העובדה ש"נח מצא חן בעיני ה'".

אך הנה, בסוף פרשת נח אנו מתוודעים לתרח ולאברם אך אין אנו מכירים אותם כלל. הם הולכים מאור כשדים לחרן אך אין אנו יודעים מאום על תכונותם ומעשיהם. והנה להפתעתנו – הקב"ה מתגלה לאברהם, מצווה אותו ואף מברך אותו – "ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, א-ג) , כל זאת בלי לספר לנו מילה וחצי מילה על מעלותיו ותכונותיו של אברהם! והרי אברהם הוא צדיק, והרי הוא עמוד החסד של העולם!

מן התיאור הזה עולה הרושם כאילו הקב"ה בחר באברהם אבינו במקרה, בלא שום קשר לתכונותיו הטובות שהולכות ומתגלות בהמשך ספר בראשית!

מכח תמיהה זו טוען המהר"ל (נצח ישראל פרק י"א) כי זהו יסוד חשוב בעניין שנקרא על ידי הראשונים 'סגולה ובחירה', עניין הבא לבאר מדוע בחר הקב"ה בעם ישראל מכל העמים אשר על פני האדמה.

כידוע, טענתם של הנוצרים היא שהקב"ה נטש את עם ישראל, חלילה, מפני חטאיו, והלך ובחר לו עם אחר. מסביר המהר"ל כי טענה זו אינה אפשרית, שהרי בחירתו של הקב"ה בעם ישראל מלכתחילה לא היתה משום מעשיהם הטובים של האבות וצאצאיהם אלא היתה זו בחירה ללא סייג וללא תנאי. הבחירה בעם ישראל אף קדמה לבריאת העולם, וכפי שלימדונו חז"ל שכל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל שנקראו 'ראשית', ו'מחשבתן של ישראל קדמה לעולם', ועוד. הקב"ה ברא את עולמו כך שתהיה אומה אחת שיהיה לה תפקיד יחודי של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', ואברהם אבינו נבחר להיות אבי אומה זו.

את הבחירה בנח מסביר המהר"ל כ'בחירה פרטית', היינו הואיל ונח היה צדיק לכן הוא נבחר להמשיך ולקיים את העולם אחר המבול. אבל הבחירה באברהם היא 'בחירה כללית', היינו הוא נבחר להיות אבי האומה הישראלית, וכל ההבטחות שניתנו לו היו 'לו ולזרעו', וממילא אין הבחירה הזו תלויה במעשיו מכאן ואילך.

אם כן, התורה בחרה שלא לספר לנו על צדקותו של אברהם אבינו ועל מעלותיו הנפלאות, כדי להדגיש לנו שהבחירה בו ובאומה הישראלית היא כללית ונצחית ואינה תלויה כלל במעשים.

אך בל נהין לחשוב שמכיוון שהקב"ה בחר בנו בחירה נצחית אזי האחריות על מעשינו מתמעטת – זוהי עצת יצר הרע! אדרבה, כגודל הבחירה כך גודל האחריות – על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה להמשיך וללכת בדרכיו של אברהם אבינו, ולהיות ראויים להיות חלק מן העם הנבחר, ולהופיע ולגלות את הבחירה הא-לוקית שטמונה בנו.