בס"ד

פרשת ויצא

מידתו של יעקב

כאשר הולך יעקב מבאר שבע לחרן הוא עוצר במקום מסויים בדרך, ועליו נאמר: "ויפגע במקום" (כח, יא). חז"ל מסבירים ש"המקום" המיוחד הזה הוא הר המוריה, שהוזכר לעיל בעקדת יצחק, ויעקב עצר שם כדי להתפלל ("ויפגע" היא לשון תפילה), ושם גם תיקן את תפילת ערבית (ראה רש"י שם). לאחר שהתפלל נפנה יעקב ללון שם, ובלילה הוא חלם את חלום הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

צריך להבין, מהי השייכות המיוחדת של יעקב אבינו לתפילת ערבית דווקא, ומהי המשמעות של הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה?

מסביר בעל ה'נתיבות שלום' (ויצא, עמ' קפו) שמדתו המיוחדת של יעקב אבינו היא מדת הקדושה. קדושה היא מעלה גבוהה יותר מטהרה, וכמו שמבואר בברייתא של ר' פנחס בן יאיר (ראה ע"ז כ ע"ב): "טהרה מביאה לידי קדושה". על פי דברי הרמח"ל במסילת ישרים (פכ"ו) אומר ה'נתיבות שלום': "מדרגת הקדוש שמעלה את כל ענייניו הגשמיים לרצון ד', והוא עצמו נהפך להיות כמזבח וכמקדש שמקריבים בהם קרבנות להשי"ת, וכל פעולותיו הגשמיות הן כקרבן... . ומדה זו של קידוש כל העניינים הגשמיים עד להיותם חלק התורה היא מדתו המיוחדת של יעקב אבינו, ועל מדרגה זו היה הגילוי הנבואי של החלום".

יעקב אבינו היה כל חייו קדוש וטהור. מתוך דבריו בברכתו לראובן "כוחי וראשית אוני" למדנו שלא ראה טומאת קרי מימיו, מגיל צעיר ועד ימי זקנתו. הוא העמיד את שנים עשר השבטים לאחר עבודת פרך אצל לבן, שכל כולה הייתה למען הקמת משפחתו הענפה, והכל תוך שמירה על תרי"ג מצוות בסביבה הכי גשמית שיכולה להיות. הואיל ויעקב חי חיי קדושה לכן הוא ראה בחזיונו את ה"סולם", המסמל את קידוש חיי החומר והעלאתם לרוחניות – "מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". גם אישיותו של יעקב היא מוצבת ארצה, אך ראשה מגיע השמימה בחיבור מופלא. את החלום הזה ראה יעקב דווקא בהר המוריה – מקום המקדש, שהוא המקום המיוחד להשכנת שכינה בתחתונים, והוא מקום החיבור המופלא בין שמים וארץ.

על פי זה מובן מדוע בהזדמנות זאת מבטיח לו הקב"ה את הארץ: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך...", כי דווקא בארץ ישראל, מקום השכינה, שם החיבור בין שמים וארץ מתקיים בכל הדרו, ולכן זוהי ארץ הנבואה, בה הקול האלוקי יכול להשמע, וכבר כתב ריה"ל ב'כוזרי' שמתנבאים רק בארץ ישראל או בעבורה. הרב קוק מציין שייחודה של תפילת ערבית הוא בכך שיש בה בחינה של נבואה, "ויסוד מטרת תפילת ערבית הוא שתצא הפעולה ביחידים הראויים לכך לשלימות נשגבה נעלה מדרכי הטבע" (עין איה, ברכות, פ"ד, פיסקאות ב, ד).

שבת שלום
   נחום בוצ'קו