בס"ד

פרשת וישלח

מאבקנו עם בני ישמעאל ובני אדום

בפרשתנו מגיע לקיצו הסכסוך המתמשך בין עשו ויעקב, כששיאו במאבק פנים מול פנים של יעקב עם 'שרו של עשו', ומפגש מפוייס בין שני האחים. סכסוך שהחל עוד שהיו ברחם אמם, שם נאמר "ויתרוצצו הבנים בקרבה", ופירש רש"י: 'מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות'. המשכו בקניית הבכורה, ובריב הגדול על ברכותיו של יצחק. בדיעבד התברר שהמהלך האלוקי הכריע באופן ברור שיעקב הוא הוא אשר נבחר להיות ממשיכם של יצחק ורבקה.

להבדיל ממאבקם של יעקב ועשו, מאבקו של יצחק מול ישמעאל היה קל הרבה יותר. ישמעאל לא נולד לשרה, אשת אברהם הגבירה, אלא להגר, שפחתה של שרה. שרה עצמה החליטה שישמעאל אינו ראוי לירש את אברהם, וציוותה לאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", ואכן אברהם גירש את הגר וישמעאל מביתו. לא ראינו בהמשך הדברים שהיה איזשהו מאבק פנים אל פנים בין יצחק וישמעאל. בסוף חייו של אברהם נאמר: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו", ועל כך מספרת הגמרא: 'ת"ר: פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכס נדרוס מוקדון. אמרו לו: ארץ כנען שלנו ושלכם... אמר להם גביהא בן פסיסא: כתיב "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות", אב שנתן אגטין (='כתבים, שלא יטול אחד בחלק חבירו'. רש"י) לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום?' (סנהדרין צא ע"א). אם כן הויכוח עם ישמעאל ושאר בני אברהם הוכרע לטובת יצחק באופן פשוט.

מסביר רבינו נסים בן ראובן גירונדי בדרשות הר"ן (הדרוש השני): 'ועל זה הצד יובן מה שדרשו רבותינו ז"ל במגילה (ו ע"א) באמרו (בראשית כה, כג) "ולאום מלאום יאמץ", ובאמרו (יחזקאל כו, ב) "אמלאה החרבה", שדרשו בו שאי אפשר להיות שניהם שוים בגדולה, אבל אם מלאה זו נחרבה זו. ויש לשאול למה יחוייב זה באדום מכל הגויים? ...והוא כי מצד שאין גוי ראוי שיקנא ביעקב, יהיה אפשר שימשול ממשל רב גם בהיות מושל בישראל, כי ממשלת הגויים בארצותם ללשונותם לא תעיק לישראל כלל, כי דבר אין להם עמו, אך עשו כי תמצא ידו יגבה לבו להתנשא על אחיו כי הוא הבכור, ובנחלתו יתעבר לאמר גם אני יורש עצר, כי אב אחד לכולנו... ולזה יחוייב שיינשא עשו בגויים, אם לא בעת אשר יעקב וזרעו יצליחו למלוכה'. כלומר, כל הגויים אין להם ויכוח עם ישראל, ולכן אין מניעה שיצליחו למלוך במקביל לישראל, מלבד אדום שמרגיש שהוא ראוי למלוכה ורואה בעם ישראל מתחרה.

'מעשה אבות סימן לבנים'. שורשי הסכסוך בין עם ישראל לבין שאר האומות נטועים כבר במאבקים התנ"כיים, ואין חדש תחת השמש. אך הנה, לכאורה, היום הדבר שונה. המאבק הקיומי שלנו בארץ ישראל הוא עם בני ישמעאל, אך עם בני אדום 'אנחנו מסתדרים', וזה לא מתאים לתיאוריה שהצגנו לעיל!

אבל נראה שצריך לראות את הדברים אחרת. בין יצחק וישמעאל לא היה מאבק אמיתי, שהרי ישמעאל גורש מביתו של אברהם עוד בחייו, ואין על כך ויכוח. בני ישמעאל היום ממשיכים 'להציק' לעם ישראל אבל אין בינינו מאבק תרבותי, אנו לא רואים יהודים שמתבוללים בתרבות הישמעאלית ומושפעים מהשקפת עולמה. לעומת זאת המאבק התרבותי האמיתי הוא בין ישראל לאדום ותרבות המערב, שלצערנו מחלחלת אלינו בכל הדרכים ומשפיעה על עם ישראל. יהודים רבים בעולם מחוברים מאוד לתרבות האירופאית והאמריקאית, ומתרחקים מתרבות אור התורה והמצוות שאמורה להביא את אור ד' בעולם. מאבק זה הוא נסתר וסמוי, אך מצד האמת הוא חמור ומסוכן הרבה יותר מן המאבק עם בני ישמעאל. זהו מאבק על התוכן והמהות ולא על הקיום, וידוע הוא שהחזק ברוח הוא המנצח בסוף.

מובטחים אנו כי יתקיים דבר הנביא עובדיה: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לד' המלוכה".

שבת שלום

  נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023