בס"ד

פרשת וישב

"והבור ריק אין בן מים" - הגלות והמשמעות לימינו

מימרא ידועה מן הגמרא במסכת שבת (כב ע"א, בסוגיית חנוכה) עוסקת בעניין הבור אליו הושלך יוסף: "אמר רב כהנא: מאי דכתיב "והבור ריק אין בו מים", ממשמע שנאמר "והבור ריק" איני יודע ש"אין בו מים"? אלא מה תלמוד לומר "אין בו מים" – מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו".

הראי"ה קוק ('עין איה' שם, יד) רואה במימרא זו התייחסות עמוקה של חז"ל אל הגלות. כבר אמרו חז"ל במדרש (תנחומא ויגש י) שכל הצרות שאירעו ליוסף אירעו לציון, ואם כן גם השלכתו של יוסף לבור יש בה עניין סמלי למה שאירע לעם ישראל כולו.

"הבור" מסמל את הגלות, הגלות הארוכה אליה הושלך עם ישראל ובה הוא מנסה לשרוד.

מהו בור? בור הוא חפירה בקרקע שיש בה הכנה לאגירת מים, ומשמש את בני האדם לשתיה, ובכך יש תועלת. אך בור הוא גם מקום סכנה ואנשים עלולים ליפול לתוכו ולהיפגע. יש שחשבו שהגלות היא אמנם 'בור', ויש בה סכנת היזק ונפילה, אבל סוף סוף יש בה מים, ואפשר להפיק ממנה גם תועלת. לטענתם אפשר להתנהג בגלות באופן בו עם ישראל יוכל להפיק ממנה רווחים והישגים, אילו רק עם ישראל ישנה את גישתו אל הגויים, ולא יחשוב כל הזמן על צערו ומצוקתו, וינסה להיות נאהב על ידי הגויים ולהשתקע בארצותיהם, או אז ישתנה מצבו ויצליח להפיק תועלת מרובה מן הגלות. אמנם יש סכנות ואפשר ליפול אל הבור, אבל צריך לנהוג בזהירות ולהצליח להפיק תועלת מבלי לקבל נזקים.

אך באמת אין הדבר כך, וטענה זו אין לה אחיזה במציאות. "הבור ריק"! אין שום רווחים והישגים שעם ישראל יכול להפיק מן הגלות. ולא זו בלבד שאין בבור הזה מים ואין בו שום תועלת, אלא גם יש בו מזיקים מסוכנים – "נחשים ועקרבים יש בו"!

בגלות מתמודד עם ישראל עם שני סוגים של סבל ונזקים, אחד דומה לנשיכת נחש, והשני דומה לעקיצת עקרב.

מה ההבדל בין נשיכת נחש לעקיצת עקרב?

הרב קוק מצביע על שני הבדלים: הנחש נושך ומזיק בכוונה תחילה, אך לאחר נשיכתו הוא נחלש ואינו יכול לנשוך שוב אלא לאחר זמן. העקרב לעומת זאת עוקץ בלי כוונת זדון, אך הוא מסוגל לעקוץ שוב ושוב פעם אחר פעם.

כך גם הפגיעות שפוגעים הגויים ביהודים במשך הגלות: ישנן פגיעות שנובעות משנאה, כמו פוגרומים, אינקוויזיציה, השואה האיומה, וכדומה, ודומה לנשיכת נחש המזיק מתוך שנאה. וישנן פגיעות שנגרמות ליהודים מעצם המגורים בסמוך לגויים ומהשפעה מאורחות חייהם, מה שגורם להתבוללות ולפגיעה רוחנית חמורה. נזק נגרם דווקא כאשר הגויים מאירים פנים לעם ישראל ומקרבים אותם, ונמצא שמזיקים להם בלי כוונה, כמו העקרב.

מלבד הניתוח הנפלא של תקופת הגלות ומהותה, נראה שאנו יכולים ללמוד מדברי הרב קוק יסוד חשוב כיצד יש להתייחס לתופעות שונות בעולם.

ישנם בעולם כלים ומציאויות 'נייטרליים', שאפשר להטות אותן לטוב או לרע, והכל תלוי בנו איזה תוכן ניצוק בהם. האם נמלא אותם מים, ואין מים אלא תורה, או שמא נשאירם ריקים ממים וייפול הנופל בהם. מאידך, ישנם כלים ומציאויות שהם מקולקלים מעצם מציאותם, ומלאים נחשים ועקרבים, ואין בהם שום תכלית טובה, ועלינו להתרחק מהם ולא להיות מושפעים מהם כלל. עלינו לתת את דעתנו ולשקול היטב מהו הכלי העומד לפנינו וכיצד יש לנהוג בו.

נתפלל ונשתדל לקרב את הגאולה ע"י קיבוץ כל הגלויות אל ארץ ישראל.