בס"ד

                                                     פרשת יתרו

                                 חמשה שמות יש לו למדבר הזה

הקב"ה נתן תורה לישראל במדבר סיני, אך הנה מצאנו בתורה כמה וכמה שמות לאותו מדבר.
אומרת הגמרא (שבת פט ע"א): "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: חמשה שמות יש לו: מדבר צין - שנצטוו ישראל עליו, מדבר קדש - שנתקדשו ישראל עליו, מדבר קדמות - שנתנה קדומה עליו, מדבר פארן - שפרו ורבו עליה ישראל, מדבר סיני - שירדה שנאה לאומות העולם עליו. ומה שמו? חורב שמו" (אמנם ראה את תמיהת תוס' שם ד"ה מדבר צין).
כלומר, כל שֵם בו מכנה התורה את המדבר מְבטא בחינה מסויימת של תורתנו הקדושה:

"מדבר צין" מלשון ציווי - "שנצטוו ישראל עליו", כי אכן הבסיס הראשוני לכל מצוָה הוא לעשות ולקיים כי כך ציווה אותנו הקב"ה, בבחינת "נעשה ונשמע". ליסוד זה יש חשיבות גדולה מאד במיוחד בדור שלנו, שהוא דור המחפש את המשמעות האישית לכל דבר, וכל אחד בודק איך הוא 'מתחבר' עם הדברים, וכל מה שלא נראה לו הוא אינו מרגיש מחוייב אליו. צריך לחזור ולשנן שאנו מצוּוים ומחוייבים גם אם אנחנו לא מבינים.

"מדבר קדש" – "שנתקדשו ישראל עליו", כלומר, הקדושה המיוחדת של עם שראל התגלתה להם בהר סיני. המדרש מספר שבשעה שדיבר הקב"ה במעמד הר סיני פרחה נשמתם של ישראל, והיה צריך להחיות אותם. רוצה לומר שמתן תורה היה מעין לידה חדשה לאומה הישראלית, ורק על ידי התורה סגולתם המיוחדת יכולה להתגלות.

"מדבר קדמות" - "שניתנה קדומה עליו". חז"ל לימדו אותנו ש"תורה קדמה לעולם" (ראה פסחים נד ע"א), ועל כן היא מכוּנה כאן 'קדומה'. אמנם התורה ניתנה לבני האדם, אך יש בה בודאי גם מעלות ומעמקים שהם למעלה מן הטבע ולמעלה מן ההיגיון האנושי. התורה נקראת "תורת פיך", משום שהיא נאמרה מפיו של הקב"ה; וכן נאמר בזוהר שהתורה היא דיבורו של ד' יתברך; וכן אמרו חז"ל (שבת קה ע"א) שראשי התיבות של "אנכי" (=המילה הראשונה בעשרת הדיברות) הם 'אנא נפשי כתיבת יהבית', שהקב"ה כביכול כתב את נפשו, רוצה לומר שהתורה היא הדבר העליון ביותר במציאות, והוא שנתגלה וניתן מהקב"ה לנבראיו.

"מדבר פארן" - "שפרו ורבו עליו". הסביר רש"י (בגמרא שם) שמייד לאחר מתן תורה, עת נצטוו ישראל "שובו לכם לאהליכם" לאחר שלושה ימים של פרישה, נתעברו נשות ישראל בבנים זכרים. חז"ל מלמדים אותנו רעיון יסודי ועיקר חשוב בהבנת עניינה של התורה: אמנם התורה היא מעל הטבע, כאמור לעיל, אך סוף סוף היא ניתנה לבני אדם, ומטרת התורה אינה להתנתק מחיי העולם והחומר, אלא אדרבה, לרומם את חיי המעשה מתוך קדושה. גם החיבור האינטימי בין איש לאשתו מתעלה לאחר מתן תורה למימד של מצוָה וקדושה.

"מדבר סיני" - "שירדה שנאה לאומות העולם עליו". כאן מגלים לנו חז"ל את הסיבה העיקרית לשנאת ישראל – 'אנטישמיות' – בעולם כולו לאורך כל ההיסטוריה. מעמד הר סיני הפך את עם ישראל להיות 'הדובר הרשמי' של דבר ה' בעולם. ישראל נושאים את בשורת התורה והמוסר בעולם, והתביעה הרוחנית הזאת דורשת מאומות העולם להיות מוסריים יותר, ולהתאים את עצמם למוסר הא-לוהי. אומות העולם, מצידם, מעדיפים את המוסר האנושי, המתחלף בכל דור על פי מצב התרבות והרוח, ומתאים את עצמו לרצון האדם. כדי ליישב את הסתירה בין המוסר האנושי למוסר הא-לוהי מנסות אומות העולם למחוק את המוסר הא-לוהי על ידי מחיקתו של עם ישראל מעל פני האדמה, ח"ו. אמנם הדבר אינו עולה בידם, ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם, ועם ישראל ממשיך להפיץ את התורה.

יהי רצון שנצליח להמשיך ולהאיר לעולם את אור תורתנו הקדושה עדי עד!!

נחום בוצ'קו
שבת שלום