בס"ד

פרשת תרומה

הכרובים ומשמעותם

פרשתנו עוסקת בעבודת המשכן, ואנו קוראים בה את הציווי על עשיית הכרובים: "והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכפורת, ופניהם איש אל אחיו..." (כה, כ). לעומת זאת, בעשיית הכרובים על ידי שלמה המלך בבית המקדש נאמר: "ופניהם לבית" (דבה"י ב' ג, יג). מה משמעות ההבדל הזה? (יש הבדלים נוספים בין הכרובים של המשכן ושל המקדש, אך לא נעסוק בהם כאן)

הגמרא (ב"ב צט ע"א) מביאה שני הסברים:
א) 'כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום'. כלומר, היה נס ופני הכרובים היו משתנים ע"פ המצב הרוחני של עם ישראל באותה שעה. וכך כותב בעל 'העמק דבר': 'ופניהם איש אל אחיו - להורות על האהבה העזה, כמו שחתן מביט על הכלה ונהנה בראייתה'.
ב) פניהם לבית אלא 'דמצדדי אצדודי', כלומר, קצת לבית וקצת לזה לזה (רש"י שם).

על תירוץ זה מקשה 'נפש החיים' (לר' חיים מוולוז'ין, שער א, ח), כיצד יתכן שלכתחילה העמידו את הכרובים בתקופת שלמה כשפניהם מצודדים במצב שאינו מבטא שלמות? ומסביר שם שאכן יש הבדל מהותי בין תקופת המדבר לבין תקופת שלמה המלך. תקופת המדבר התאפיינה בכך שלא היה שום צורך להתעסק בעניינים גשמיים, היה לעם ישראל מָן מִן השמים לאכול, בגדיהם לא בלו מעליהם, וכו', ולכן הם נקראים 'דור דעה', כי היה להם זמן להגות בתורה והיתה להם השגחה ישירה וקירבה גדולה לקב"ה, קירבה שהתבטאה בכרובים שפניהם היו איש אל אחיו. לעומת זאת בדורו של שלמה המלך הייתה מלכות לישראל, והעם היה צריך להתנהל כאומה עם כל האפיקים המטריאליים שלה, וממילא לא התעסקו יומם וליל רק בתורה, ולכן לא היו בקירבה מושלמת לקב"ה, ומצב זה התבטא בכך שהכרובים היו 'מצדדי אצדודי'.

לענ"ד למדנו מכאן חידוש גדול. העובדה שבדורו של שלמה מצב זה של 'מצדדי אצדודי' היה לכתחילה בא ללמד אותנו מהי הדרך הנכונה לקירבה לקב"ה. אמנם דרך לימוד תורה אפשר להגיע לדבקות ישירה ומורגשת בקב"ה, אבל כנראה שזאת איננה הדרך הקבועה והנדרשת מן האדם. המצב של 'פניהם איש אל אחיו' היה רק בתקופת המשכן, במדבר, שהיה תקופה זמנית, לעומת זאת בבית המקדש, שהוא התקופה הקבועה, היה מצב לכתחילה של 'מצדדי אצדודי'. וצריך לומר שכך רוצה הקב"ה שיפעל עם ישראל בעולם, וינהג בכל המישורים כאומה בדרך הטבע ולא בדרך של השגחה אלוקית גלויה. כך זה צריך להיות וכך מתבטאת אהבתו של הקב"ה אלינו.

גם היום ההשגחה של הקב"ה אינה גלויה, ואין אנו עדים לניסים גלויים כביציאת מצרים, מעמד הר סיני וכו', אך מוטל עלינו לראות את הניסים הנסתרים שמתרחשים כל יום , וכמו שאנו רואים בעניינה של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום, וזהו אות ועדות לאהבה העזה שאוהב הקב"ה את עמו הנבחר.

                                                           שבת שלום

                                                           נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023