בס"ד

פרשת ויקהל

בגדי הקודש ומשמעותן

התורה מפרטת את כל מעשה המשכן, ומציינת גם את עשיית הבגדים (לה, יט): "את בגדי השרד לשרת בקודש, את בגדי הקודש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן". הביטוי "בגדי השרד" צריך ביאור על פי הפשט, אך חז"ל דרשו אותו לעניין אחר (יומא עב ע"א): "אמר ר' חמא בר חנינא: מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקודש? אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט", ודרשו לשון "שרד" כלשון 'שריד'. וביאר רש"י שם: "אלמלא בגדי כהונה שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל". כלומר, בזכות בגדי הכהונה שעימהן מקריבים קורבנות המכפרים על ישראל – לא היה נשאר חלילה לישראל שריד ופליט ('שונאיהן של ישראל' הוא ביטוי בלשון סגי נהור).

ולכאורה אין הדבר מובן, כי אם מטרת המדרש לומר שעבודת הקרבנות מכפרת על ישראל ומצילה אותם מן הפורענות, מדוע צריך לומר זאת על בגדי הכהונה? הרי לכאורה הבגדים אותם לובשים הכהנים בשעת העבודה אין להם פעולה ישירה בתהליך הכפרה, אלא מסייעים לכפרה באופן עקיף בלבד! אך באמת מלשון הגמרא משמע שיש עניין מיוחד בבגדים עצמם!

נחזור עתה לספר בראשית, מייד לאחר חטא אדם הראשון. כזכור, האדם ואשתו היו ערומים מרגע היוולדם עד החטא, ורק לאחר החטא הבינו שיש עם זה בעיה: "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם, ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות". מה בעצם השתנה?

נראה לומר שלפני החטא גופו של האדם לא משך את האדם לתאוות ולחטאים, ואילו לאחר החטא החלה כעין מלחמה בין הגוף לבין הנשמה – הנשמה מושכת את האדם למעלה ואילו הגוף מושך למטה. מאבק בין כוחות אלה הוא מהותו של האדם, ועליו להתגבר ולהילחם בכל יום. התורה ירדה לעולם כדי לסייע לאדם להתמודד, והיא מחנכת אותו כיצד יוכל למצוא את האיזון הנכון בין כוחותיו השונים, ואכמ"ל.

עניינם של הבגדים הוא לבטא את צורך האדם לכסות את הגוף מצווארו ומטה, כך שרק פניו נשארות גלויות. מדוע דווקא הפנים גלויות? משום שפניו של אדם מגלות על פנימיותו ונשמתו, פָּנים לשון פְּנים. בשעה שהאדם אינו מכסה את גופו אלא מגלה אותו (ודבר זה שייך באופן חזק יותר אצל נשים), אזי הוא מבליט את הצד הגופני-תאוותני שלו, ואילו פנימיותו מסתתרת עוד יותר והופכת קשה לגילוי. מצב זה, כידוע, גורם לקלקולים רבים בתוך החברה. אם כן, תפקידו העיקרי של הבגד הוא בבחינת 'סור מרע', ונועד לכסות את הצד הבהמי שבאדם, ועל ידי כך להדגיש ולהביא לידי ביטוי את הצד הפנימי-הנשמתי שבו.

נראה לומר שעניינם של בגדי כהונה אינו רק כיסוי ו'סור מרע', אלא יש בהם רובד נוסף בבחינת 'עשה טוב'. רוצה לומר, בגדי הכהונה המצויינים בפסוק הם הכרחיים לעבודת הכהן, ויש בכל בגד עניין מיוחד לעצמו. משום כך אמרה הגמרא (זבחים פח ע"ב): "למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דם... מכנסים מכפרת על גילוי עריות... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפר על הרהור הלב... חושן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת כוכבים... מעיל מכפר על לשון הרע... וציץ מכפר על עזות פנים". כלומר, בעבודת המשכן הבגדים עולים לרמה גבוהה יותר, ועצמותם הינה חלק מן העבודה הגדולה של המשכן, בו השכינה שורה על ישראל, וכמו שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

                                                         שבת שלום

         נחום בוצ'קו

                           יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023