בס"ד

הימים שבין פסח לשבועות

נמצאים אנו בעיצומם של ימי 'ספירת העומר', ומן הראוי שננסה לעמוד על אופיים של ימים אלו.

נאמר בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום". וידועה השאלה: אם סופרים "שבע שבתות", היינו שבעה שבועות, אזי סופרים ארבעים ותשעה ימים ולא חמשים יום!

בפרשת ראה (דברים טז) מוזכרים שלשת הרגלים. לגבי שבועות נאמר: "ושמחת לפני ד' אלוקיך" (יא), לגבי סוכות נאמר: "ושמחת בחגיך" (יד), אולם לגבי פסח לא מופיע ציווי לשמוח בצורה מפורשת! מה הסיבה לכך?

בפרשת אמור (ויקרא כג) מוזכרים כל המועדות בזה אחר זה, לכל מועד מצויין התאריך המדויק בו הוא חל, חוץ מחג השבועות, בו לא צויין היום והחודש אלא נאמר בו שהוא חל בתום ספירת שבעה שבועות, ספירה שהחלה ממחרת "השבת" – יום טוב ראשון של פסח. מדוע אין לחג השבועות תאריך מדויק?

מסביר האדמור מסלונים (נתיבות שלום, ספירת העומר, מאמר ראשון): "יש לפרש אומרו "תספרו חמשים יום", שהמספר חמשים כולל גם את יו"ט הראשון של פסח אשר בו יוצאים את החלק הא' מחמשים של היציאה, ואח"כ בשאר הימים יוצאים את שאר מ"ט החלקים, שכאמור זה עניין ימי הספירה לצאת בכל יום מעוד בחינה של קליפותינו וטומאותינו ולהיכנס חלק נוסף בקדושה של מעלה...".

להבין את דבריו נוסיף ונאמר, משל למה הדבר דומה? לחייל שקיבל משימת ניווט לילית. בניווט הראשון מאירים לו את השמים עם פצצת תאורה, וכך למשך דקה הוא יכול לזהות את כל השטח ואת היעד אליו הוא צריך להגיע. לאחר שהתאורה כבתה צריך החייל במאמציו האישיים להתקדם צעד אחר צעד קילומטר אחר קילומטר, ולזהות היכן הוא נמצא, מה הם הכיוונים, ולחתור לייעד שלו. כן הוא הדבר גם ביחס בין פסח ושבועות. ביו"ט הראשון של פסח הקב"ה משפיע עלינו הארה של קדושה מאד גדולה שמאירה לנו את הדרך, ובארבעים ותשעה ימים שלאחר מכן עלינו לצעוד יום אחר יום, צעד אחר צעד, מדרגה אחר מדרגה, וכך להתעלות ולעבוד על מידותינו, ולהגיע לאחר ארבעים ותשעה ימים מוכנים לקבלת התורה בשבועות. על פי הנתיבות שלום מה שכתוב "חמשים יום" זה כולל את היום הראשון של פסח עם ההארה המיוחדת שלו ('איתערותא דלעילא'), וכשכתוב "שבעה שבועות" היינו ללא יו"ט ראשון של פסח.

על פי זה מובן מדוע בפסח לא מפורש עניין השמחה, משום שבימי הפסח אנחנו רק בתחילת התהליך שסיומו יגיע רק בחג מתן תורה. וכמו כן מובן מדוע התאריך של חג השבועות לא נאמר במפורש, משום שאין הוא עומד בפני עצמו אלא הוא המשכו הישיר של חג הפסח, והימים שבין פסח לשבועות נחשבים מעין 'חול המועד' אריכתא. וכך כותב הרמב"ן (ויקרא כג, לו): וציוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה... ומנה ממנו ארבעים ותשעה יום... וקידש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתיים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג והוא יום מתן תורה".

למהותם של ימים אלו שבין פסח לשבועות כותב הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג, מג): "הנה שבועות הוא יום מתן תורה, ולהגדיל היום ההוא נימנו הימים מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהביו ושהוא מונה היום וגם השעות".

אותם ימים מיוחדים של הכנה מפסח לקראת מתן תורה הינם גם מראה לשנה כולה, כפי שכותב הרש"ש (נהר שלום דף לב ע"ג): "ימי ספירת העומר הם שורש לכל ימות השנה, ובדרך שהולך בהם מוליכים אותו כל ימי השנה"!

                                                שבת שלום ומועדים לשמחה,

                                                           נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-997202