בס"ד

מצוה מתמשכת או כל יום בפני עצמו

בתורה כתוב 'וספרתםלכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות תהיינה'- נחלקו הראשונים אם הספירה מצוה אחתמתמשכת 49 יום או כל יום מצוה בפני עצמה- דעת בה"ג שתמימות הכוונה שלימות שכלמצות ספירת העומר מתחילה ועד סוף זו מצוה מתמשכת ולכן אם באמצע ספירה חיסר לילהויום הוא אינו בר חיוב. יש שלימות יש ספירה אין שלימות אין ספירה כמו כביכול הרכבתפאזל בעל 49 חלקים, כל חלק משמעותי והכרחי להרכבת הפאזל ובלעדיו הפאזל לא יושלם.דעת רוב הראשונים לחלוק שכל יום מצוה בפני עצמה ולכן גם אם פספס 48 יום ,יום ה49סופר בברכה.

להלכה פוסק שו"עבסימן תפט,ח-  שאם חיסר לילה ויום[1]חייב להמשיך לספור כדעת רוב הראשונים אבל אין מברכים מצד סב"ל. 

השאלה הנשאלת מהפירוש המילה 'תמימות' לרוב הראשונים? יש 3 פירושים בבה"ל בתפט,ח ד"הסופר, נתמקד בפירוש למעשה-  פירושיעב"ץ שמתבסס על תו"ס במנחות ומגילה ומובא בבה"ל הנ"ל- תמיםהכוונה שכל יום יהיה שלם ולכן אם אדם יכול לספור עומר ב11 או ב7 וחצי היום 12 יוםהספירה מסתיימת בצאת הכוכבים ולכן ככל שיותר מתרחק אתה מחסיר וכך כותב שו"עבתפ"ט,א 'ואם שכח לספור בתחילת הלילה' רק אם שכח- לכן צריכים להשתדללספור ספירת העומר בתחילת בלילה.  גם לפירבותינו המקובלים כף החיים אות י"ב יש ענין לספור בתחילת הלילה כדי לא לתתלחיצונים שליטה.  לכן גם אדם שכל השנה לארגיל להתפלל בתחילת הלילה ראוי להשתדל להתפלל בתחילת הלילה.

ספירת העומר קודם תפילת ערבית וק"ש

מה קורה אם רוצהלספור ספירת העומר ולהתפלל ערבית בשטיבל מאוחר- אפשרי?  מחלוקת באחרונים- החק יעקב (בעל ה'נתיבות'- ר'יעקב מליסא) אומר שאסור לספור ספירת העומר לפני תפילה מדין תדיר ושאינו תדיר וגםזה דבר שעיקרו דאו'. אבל היעב"ץ חולק וטוען שלא שייך לומר תדיר ושאינו תדיר כיוןשיש ענין לספור מיד –יותר תמימות כמו שאמרנו- בכזה מצב לא אומרים תדיר ושאינו תדיר-תדיר קודם .

  להלכה הסכמת רוב הפוסקים (אג"מ חלק ד סימןפט, מנח"י ועוד)  שלא מוציאים הספירהמערבית מכמה סיבות  1.לחוש לדעת חקיעקב-תדיר ושאינו תדיר.  2. ברוב עם-בציבור (חזי לאצטרופי לשאר הסיבות) 3. סיבה עקרית- אם נתיר לספור חוץ למסגרת הואיגיע לתפילה ויתבלבל האם ספרתי או לא ויש כאן חשש ברכה לבטלה, אבל כשאתה קבועבמנין אין חשש שתשכח- לכן אל תוציא את הספירה מהתפילה.  אמנם אם נראה אדם שסופר ביחיד בצאת הכוכבים אפשריאך אני מדבר מצד הכדאיות.

ניתן לחזק זאת ביתר בהירות– אפילו אם יש לאדם מנין קבוע שבזה לא שייך תדיר ושאינו תדיר כי המצוה של ק"שותפילה לא עומדת לפניך אלא רק ספירת העומר בכל זאת אומרים הפוסקים (הגרש"ז הליכותשלמה הלכות חנוכה עמ' רעג ועוד)- יספור כרגיל בתשע או עשר.

נשים בספירת העומר

נשים בספירת העומרבעקרון פטורות מצד מצות עשה שהזמן גרמא. בנות אשכנז יש שסופרות עם ברכה ויש בליברכה (חוששים לבלבול) -רוב הנשים הנוהגות לספור  ספירתם בלי ברכה[2]. לספרדיות: הבן איש חי בשו"ת רב פעלים [3]כותבשאין לנשים מקום בספירת העומר למה? על פי הסוד זה זמן לגברים.

המתפללים ערבית של שבת  אחרי פלג המנחה- מתי יספרו?

אנשים לפעמים אומריםלימוד להלכה הוא רדוד אין כמעט מחשבה , אנחנו רוצים לחשבן ולהראות כמה מורכב להיותפוסק וכמה צריך להזהר ולחשוב כדי לא לטעות או ח"ו להטעות את הציבור. גם מישלא נוהג הלכה זו ילמד בע"ה הרבה יסודות לחיים.

 מקובל בהרבה מקומות להתפלל תפילת ערבית של שבתמפלג המנחה-  כי לא רוצים שהילדים ירדמווהאשה תהיה 'שפכטל' שצריך לגרד אותה. מזה פלג המנחה?שעה ורבע לפני צאת הכוכבים(לפי שו"ע רסג,ד ולפי גר"א שעה ורבע לפני שקיעה ומ"ב כותב שלכתחילהלא להקל כגר"א). בפשטות בשבת רגילה אין בעיה לאכול לפני קריאת שמע – ואם ישאלהשואל  הרי תוך חצי שעה לצאת הכוכבים כותבשו"ע בסימן רל"ה שאסור להתחיל לאכול ? יש ליישב לדעת השו"ע רסז,בשכלפי ההלכה הזו סומכים על שיטת ר"ת שהקריאת שמע מפלג המנחה תופסת ויוצאים עלידה ידי חובה. המ"ב (ס"ק ו') מחמיר וכך בני אשכנז צריכים להקפיד לאלהתחיל חצי שעה תוך צאת הכוכבים אך בני ספרד יכולים לאכול אפילו הגיע צאת הכוכבים.

כל זאת בשבת רגילהאבל בספירת העומר ישנה בעיה להתחיל לאכול בתוך חצי שעה מצאת הכוכבים לפי מ"בולפי הרב עובדיה וכף החיים- חצי שעה מלפני השקיעה אסור לאכול.  אמנם לגבי תפילת ערבית אנו מתייחסים אליה כיוםעם דיני לילה ומספיק שהתפילה סמוך ללילה אבל בספירת העומר צריך לילה ממש[4].   

הלכך אדם הגיע לביתוויש שלוש מצוות לפניו קידוש קריאת שמע וספירה- מה יעשה? אם הגיע לביתו בצאתהכוכבים והילך יקרא  ק"ש שחיובהמהתורה ותדירה ואח"כ יספור ספירת העומר, ובסוף קידוש וסעודה שהרי אסור לאכולקודם הספירה, אבל אם יותר מחצי שעה מהשקיעה או מצאת הכוכבים ק"ש לא יעזור לקרואוספירת העומר לא יכול ואז מתחיל קידוש וסעודה בהיתר ולא חייב להפסיק . 

הבעיה אם הגיע תוךחצי שעה מצאת הכוכבים או מהשקיעה- מצד ק"ש אין בעיה לבני ספרד , מצד ספירתהעומר יש בעיה שהרי עדין לא צאת הכוכבים (בבין השמשות אפשר לעשות תנאי עם הציבור עייןתפט,ג) ואסור להתחיל לאכול ולכן אם התחיל לאכול באיסור לפני צאת הכוכבים יפסיקבצאת הכוכבים ויקרא ספירת העומר ולבני אשכנז חייב גם לקרוא ק"ש.  ובאופן זה שיודע שיגיע לביתו תוך חצי שעהלשקיעה או לצאת הכוכבים אם שם משהו של תזכורת כגון שעון מעורר או דף או שומר גם כןיעשה כמו באיסור רק עכשיו זה בהיתר.

לסיכום- מי שהתפלל ערביתשל שבת מפלג המנחה[5]והגיע לביתו מצאת הכוכבים צריך לקרוא ק"ש, לאחר מכן לספור ספירת העומר ובסוףקידוש וסעודה.

אם התחיל סעודתובהיתר, דהיינו קודם חצי שעה לשקיעה(כף החיים הרב עובדיה) או לצאת הכוכבים(מ"ב) יכול לסיים סעודתו ולאחר מכן יקרא ק"ש ויספור ספירת העומר.

אם הגיע לביתו קודםצאת הכוכבים צריך לקדש תחילה כיון שעדין לא הגיע זמן ק"ש וספירת העומר,ואםהתחיל תוך חצי שעה לצאת הכוכבים או תוך חצי שעה לשקיעה צריך להפסיק באמצע אכילתו,יקרא ק"ש ויספור העומר, ובאופן זה מראש ישים שומר[6]/שעוןמעורר שיזכיר לו לקרוא ק"ש ולספור העומר.

איך אנו אוכליםבישיבה חצי שעה לפני ערבית? אומרים האחרונים (אג"מ,מ"ב ועוד) שכיון שישלנו מנין קבוע ומדובר בסעודה רגילה הוי כעין שומר שהרי כל אחד מזכיר לחבירו ולכןכשמגיע זמן תפילה ואדם בחדר אוכל צריך להפסיק או למנות שומר לזמן יותר מאוחרכדוגמת שעון מעורר וכדומה.                              

ישנה טעות נפוצה מישיודע הלכות החיים יותר קשים – הפוך, מי שיודע החיים קלים פשוטים וממלאים.