שבועות

הבטחה לעתיד

נאמר במסכת מגילה (ד ע"א): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות חג (סוכות) בחג".
לכאורה, המטרה של לימוד 'עניינו של יום' היא ידיעת ההלכות הנחוצות לקיום מצווֹת החג, וכעין מה שאמרו (פסחים ו ע"א): "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום". אך באמת אינו מובן, שהרי על מנת לקיים את מצווֹת המועדות כראוי יש להקדים וללמוד אותן לפני המועד עצמו, ומה יועיל לימוד ההלכות בו ביום? לכאורה לימוד זה מאוחר מדי!

בחסידות מבואר שמאמר זה אינו מתייחס רק להוראת ההלכות, אלא יש כאן הסבר לעניין מהותם המיוחדת של המועדות, לומר לך שיש בהם הכוח להשפיע על כל איש מישראל. כך כותב ה'שפת אמת' (שבועות שנת תרל"ד, ד"ה וידבר): "וידבר משה את מועדי ד' אל בני ישראל – משה תיקן לישראל להיות שואלין ודורשין בעניינו של יום כו'. פירש מו"ז שנתן זה הכח והארת היום טוב לכל איש ישראל שיוכל לדרוש ולחקור בעניינו של יום. ויש לפרש 'וידבר' לשון הנהגה, שהנהיג הארת המועדות אל בני ישראל. לכן צריך כל איש ישראל להתבונן בכל מועד להיות מוכן לקבל פני ד'... ואף שעיקר המצוה אין לנו, מ"מ ההכנה בלב להעמיד עצמו לפני ד' יתברך הוא העיקר". כלומר, משה פעל שימי המועדות יאירו וישפיעו על בני ישראל, ולשם כך צריך כל יהודי להתבונן ולהכין עצמו על מנת לזכות לזה.

וממשיך ה'שפת האמת' שם ואומר שבחג השבועות במיוחד ישנה אפשרות להרגיש נוכחות א-לוקית, כי זהו היום בו נתגלה הקב"ה לעם ישראל בשעת מתן תורה בבחינת "פנים בפנים", בלי שום הסתר, ולכן "יכול כל אדם למצוא גילוי זה בכל שנה ביום זה".

ולכאורה, יכול אדם לחשוב על עצמו שאין הוא מסוגל להתחבר עם הקב"ה פנים בפנים, שהרי יצר הרע מתחזק ומתגבר עליו, והוא עובר נסיונות קשים, וכיצד יוכל להתעלות ולהיות ראוי לפגישה זו?

מסביר ה'שם משמואל' (שבועות שנת תרע"ו, ד"ה ועתה, עמ' צא) שיש ביום זה סגולה מיוחדת לצאת מכל שערי טומאה בבת אחת.

וכך הוא מהלך דבריו: בקריאת התורה בשבועות אנו קוראים בפרשת יתרו את מעמד הר סיני. כאשר חנו ישראל לפני הר סיני מסר להם הקב"ה דברים מיוחדים, ובין השאר אמר להם (שמות יט, ה): "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי". ולכאורה המילה "ועתה" אינה מתאימה כאן, ועדיף היה לומר 'והיה אם שמוע תשמעו בקולי' (כמו בפרשיות קריאת שמע)!

ונראה שמשום כך מפרש רש"י שם: "אם עתה תקבלו עליכם, יערב לכם מכאן ואילך", כלומר יש משמעות דווקא לרגע הזה. וצריך להבין מהו העניין המיוחד בזמן בו נאמרו הדברים.

מסביר ה'שם משמואל' שפסוק זה מתייחס לפסוק שלפניו: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי", כלומר, מתוך שראיתם מה שעשיתי למצרים, איך למרות שהייתם שקועים במ"ט שערי טומאה מכל מקום העליתי אתכם משם באופן ניסי ופלאי (="על כנפי נשרים"), עתה הגיעה העת שתשמעו קולי, שאין לכם עוד מניעות. "וזה נשאר גם לדורות, שהאיש הרוצה ובא לקבל עליו עול תורה ומצוות ביום טוב זה אין לו שום מונע מרוע מצבו לשעבר, וכאומרם ז"ל (ירושלמי ראש השנה פ"ד ה"ח): כיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".

חג שמח
נחום בוצ'קו