בס"ד

פרשת חוקת

אז ישיר ישראל את השירה הזאת – על מה?

בפרשתנו אנו קוראים על שירה ששרו בני ישראל במדבר: "אז ישיר ישראל את השירה הזאת: עלי באר ענו לה" וכו' (כא, יז-כ).
מה עניינה של שירה זו, ומדוע נאמרה דווקא כאן?

המפרשים פירשו שזוהי שירה על כמה וכמה נסים שארעו לעם ישראל במדבר: על בארה של מרים שליוותה את עם ישראל לאורך כל התקופה במדבר, ונפסקה עם מותה של מרים ועכשיו שבה ונתחדשה (ה'כלי יקר'); "על החללים של אמוריים שנמצאו בנחל ארנון ונתערב דמן עם מי הבאר... והבאר היה מעלה דם ההרוגים, וישראל רואים נקמה זו ואיך הקב"ה נלחם בשבילם והורג בשונאיהם והם אין יודעים בזה כלום עד שהבאר הזה הודיעם ומיד אמרו שירה" (רבינו בחיי); "ואפשר כי שירה זו על התורה אמרוה... שנקראת באר מים, נקראת 'באר' על שם המקור שהיא שכינה עליונה שנקראת באר, וגם 'מים' לפי שהתורה נמשלה למים" (אור החיים הקדוש).

על פי הסברים אלה ישראל מודים בשירה זו על שני סוגי ניסים: נסים גשמיים (נס הבאר, הנצחון במלחמה), ועניינים רוחניים (התורה). המכנה המשותף בין כל הפירושים הוא ששירה זו נאמרה על ניסים שכבר אירעו לעם-ישראל לפני זמן, אלא שעד אותו הזמן עם-ישראל לא הודה עליהם ולא שר עליהם שירה, ורק בעקבות איזשהו גילוי חדש הבין העם את גודל הזכות והנס, ובעקבותיו אמרו שירה - בבחינת 'אין בעל הנס מכיר בניסו'.

כך מספרת הגמרא (נדה לא ע"א) על שניים שהיו אמורים לצאת לסחורה, אך אחד מהם 'ישב לו קוץ ברגלו' ולכן לא יכול היה לצאת, והתחיל מחרף ומגדף. לימים שמע שטבעה אותה ספינה בים, התחיל מודה ומשבח. על מעין זה נאמר (ישעיהו יב, א) "אודך ד' כי אנפת בי, ישוב אפך ותנחמני". על כך אמר ר' אליעזר: 'מאי דכתיב "עושה נפלאות לבדו" – אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו', כלומר באותה השעה שנעשה המעשה רק הקב"ה לבדו יודע שהוא נס, ואפילו בעל הנס אינו מבין ואינו מזהה שמעשה זה נעשה לטובתו והוא נס גדול, ולעיתים אף סבור שדבר זה היה לרעתו.

ויהי רצון שנזכה לניסים, אך בעיקר שנזכה להיות מודעים להם ושנדע להודות לקב"ה עליהם.

                                                           שבת שלום

                                                           נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023