לשמוע קול תורה – פסוק השבוע

פרשת חיי שרה

ותיפול מעל הגמל

אליעזר מביא את רבקה מארם נהריים לארץ ישראל – להתחתן עם יצחק. והנה מרחוק רבקה רואה את יצחק שיצא "לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה", והתורה מספרת: "וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל" (בראשית כד, סד).

רבקה עוד לא יודעת שזהו יצחק, זהותו מתבררת לה רק בפסוק הבא: "וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס" – ומדוע אפוא היא נופלת מעל הגמל?

האבן עזרא מפרש שאף שפסוקנו נכתב ראשון, למעשה נפילתה של רבקה מעל הגמל אירעה רק אחרי שאליעזר גילה לה שהוא יצחק. אחרים מפרשים שרבקה חששה שהזר הקרב מתכונן להרע להם, ומתוך בהלה נפלה מעל הגמל.

ואולם רש"י מפרש שרבקה ראתה את יצחק "הָדוּר", כלומר ראתה את יופיו, את האור הקורן מאיש הקודש הניצב מרחוק. הנערה שגדלה במשפחה שכל מאווייה קשורים בכסף ובעושר חומרי ראתה את גודלו של יצחק אף שטרם נאמר לה שהוא יצחק. היא פגשה איש קדוש.

כשם שאליעזר הבין שהבחורה הצדיקה הניצבת על עין המים שייכת למשפחת אברהם עוד לפני שגילתה לו את שמה – כך ידעה רבקה שזהו יצחק אף שעדיין לא גילו לה את זהותו.

התורה מלמדת אותנו שאדם שכל מעשיו מכוונים לעשיית טוב, שכל מחשבותיו הן מחשבות של תורה ושל קדושה, אדם כזה אינו יכול להסתיר את קדושתו הפנימית, ודי בראייתו כדי לחוש את האור הגדול שהדרו משפיע על סביבותיו.

דמותו של יצחק היא מעין מה שנפגוש בדמותו של משה רבנו – "וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות לד, ל). רבקה, בגודל פנימיותה, קלטה את אורו של יצחק בראותה אותו מרחוק, ועל כן – "וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל".

שאול דוד בוצ'קו