האיש בלי שם
אליעזר, אב משקו של אברהם אבינו יוצא לשליחות לארם נהריים למצוא אשה לבן אדונו יצחק. כשפוגש את משפחתה הוא מציג את עצמו בפסוק קצר בת ארבע מילים
"ויאמר, עבד אברהם אנכי"
בכל הפרשה, שמו אליעזר אינו מופיע אפילו פעם אחת. רק בזכות המסורת אנו יודעים שזה מדובר באליעזר. הוא נקרא רק עבד אברהם. פנים בלי שם.
וזה מקור גדלותו, וסוד הצלחת מסעו.
הוא ביטל רצונותיו כליל. רש"י מספר לנו שהיה מעוניין לשדך את יצחק לבתו. והוא מתעלה על האני שלו לעשות רצון אדונו. כשהשליח עושה שליחותו בתמימות גמורה אפשר להגיד "שלוחו של אדם כמותו". כעבד, אליעזר נהפך לחלק של אברהם.
ומדוע הוא אומר עבד אברהם אנכי ולא בצורה פשוטה אני? מסביר הזהר שאנכי זה אחד משמות השכינה. וכמה פעמים מתגלה ה' לאבות בשם אנכי וזה המילה הראשונה של עשרת הדיברות "אנכי". ביטולו של אליעזר באדונו אברהם הפך אותו לאדם שנושא את השכינה. בזכות ענוותנותו זכה שהוא בעצמו כעין שכינה.
ואז מובן שאף אדם לא היה יכול לעמוד בדרכו ולמנוע ממנו לקיים שליחותו עד תום. רבקה לא היססה ללכת אחרי "האיש". בעיניה הוא לא היה עבד אלא איש חשוב. ובני המשפחה לא יכלו לעשות כלום כדי למנוע השידוך. ולא רק שלא מנעו אלא בירכו אותה.
זה כוחו של הנאמנות של האיש, עבד אברהם.