מאמר לפרשת עקב.
שאלה גדולה נשאלת בימים אלו, ימי הרחמים שבין תשעה באב לראש השנה:
ברוך ה' אנו חיים בדור של תחילת הגאולה, דור של קיבוץ גלויות, פריחה ושגשוג. במה זכינו? האם פירוש הדבר שדורנו על כל שיגיונותיו טוב יותר מדורות עברו?!
על שאלה זו ישנן שתי תשובות:
התשובה הראשונה היא שדרכי הנהגת ה' נסתרות הן, ואין בכוחנו לשפוט איזה דור זכאי יותר. בהיסטוריה של עם ישראל שזורות זו בזו תקופות פאר לצד תקופות אפלות. ימי בית המקדש הראשון על כל גדולתם היו רצופי עבודה זרה, ומלחמות אחים פגעו בעמנו הן בימי הבית הראשון הן בימי הבית השני. אומנם גם בדורנו שוררים לא מעט חושך וערפל אך יש בו גם אור גדול של מסירות, אחווה וחיזוק התורה. דור דור וצדקותיו, דור דור ונפילותיו, ורק מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יודע לשקול את משקלן האמיתי של זכויות הדור.
התשובה השנייה מופיעה בפרשתנו:
"לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱ-לֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה. זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'. וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת ה' וַיִּתְאַנַּף ה' בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם" (דברים ט, ה-יב).
הפסוקים מעידים כי הגאולה איננה בהכרח תוצאה ישירה של זכויותינו. אפילו כניסתנו לארץ בתקופת משה ויהושע לא נבעה מגודל צדקתנו כי אם מרשעת עמי כנען שאיבדו את זכותם לחיות בה בשל תועבותיהם, ומכוח ההבטחה שהבטיח ה' לאבותינו.
סגולת ישראל נושאת בקרבה אחריות גדולה, אחריות שאי אפשר לברוח ממנה. וזו זכותו של דורנו, דור הגאולה – הזכות שהופקדה בידינו לפעול כדי להיות ראויים לייעוד שנכפה עלינו.
לא נבחרנו כי אנו צדיקים – אדרבה, עלינו להיות צדיקים כי נבחרנו.
בחירתנו מחייבת. זה האתגר!