פרק שישי בחוברת היציאה השבועית.
שאלה: האם היציאה מדי שבוע בשבוע לא תפגע בילדים?
תשובה: המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק לילדינו היא תחושת הביטחון שהם חיים בבית שיש בו שלום ואהבה והכלה הדדית. אין דבר שמערער את הביטחון העצמי של הילדים כמו מריבות בין ההורים. כתוב בתורה "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד). אחד הפירושים הוא שהילד שנולד מאחד את בני הזוג כיוון שהוא נוצר משניהם. הילד הוא תמצית של שני ההורים, וכשיש מריבה הוא מרגיש קרוע מבפנים. לפעמים הילד אפילו מרגיש אשם במריבה, כי הוא כביכול נושא בתפקיד הגורם המאחד. ולכן כשאבא ואימא יוצאים ומחזקים את הקשר ביניהם הם מעניקים לילד ביטחון נפשי. הם משרים בבית אווירה רגועה יותר ובריאה יותר, הילד סופג אווירה זו אל קרבו ומקבל ממנה כוחות להתמודד עם אתגרי החיים.
ילדים הם הפסיכולוגים הגדולים ביותר, והם קולטים הכול. כשבתנו הבכורה הייתה בכיתה א' היא ניגשה ערב אחד לאשתי ואמרה לה: "אני רוצה לתת לכם כסף מדמי החנוכה שלי כדי שתזמינו בייביסיטר ותצאו, כי תמיד כשאתם יוצאים אימא רגועה ושמחה מאוד למחרת"...
חשוב להעניק לילד תחושה שאבא ואימא מסתדרים גם בלעדיו, ושהקשר ביניהם אינו בנוי רק על גבו. ילדים שגדלים בבית שבו ההורים בונים זוגיות בריאה יחושו ביטחון בחממה הביתית גם כשיגדלו ויבנו את ביתם-הם, וישמחו לבוא ולבקר בבית הוריהם מתוך שמחה וטבעיות, מתוך אהבה ושייכות, ולא מתוך תחושה שמא ההורים בודדים...
לסיכום, בית של שלום ואהבה הוא בית שנעים להיות בו, ועל כן היכולת שלנו להיפרד מהם לכמה שעות מפעם לפעם רק תתרום לביטחונם ולבניין אישיותם.