בפרשתנו מובא פסוק שמבטא את אחד מבסיסי אמונת ישראל:
"בנים אתם לד'אלוקיכם..." (דברים יד, א).
על משמעות פסוק זה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה:
"בנים אתם לד'אלוקיכם - בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בניםאין אתם קרויים בנים דברי ר' יהודה. רבי מאיר אומר בין כךובין כך אתם קרויים בנים..." (קידושין לו, ע"א).
מחלוקת זו בין רבי יהודה לרבי מאירהולידה ספרות הלכתית ענפה לאורך הדורות, הדנה בסוגית מעמדו של יהודי שהמיר את דתו.
הרשב"א נשאל מה דינו של יהודי מומר לגבי טומאת אוהל (לדיןזה השלכות מעשיות לכוהנים בזמננו), וקבע שדינו כישראל ומטמא באוהל ככל יהודי. הרשב"אאינו מצטמצם בסוגיה זו בלבד אלא מכריע באופן גורף שיחיד מישראל כל מה שיחטא וימרודבריבונו ובעמו נשאר אדם מישראל כלפינו, וכל התוצאות ההלכתיות הן כשל ישראל, מחוץלמקומות שחכמים הטילו עליו סנקציות מיוחדות כהשבת אבדה והלוואה בריבית (שו"תהרשב"א, חלק א, סימן קצד). בניגוד לכללי הפסיקה המקובלים, שלפיהן במחלוקותשבין רבי מאיר לרבי יהודה נפסקת ההלכה כרבי יהודה, כאן סמך הרשב"א דווקא עלדעת רבי מאיר, בנימוק שרוב הפסוקים מוכיחים כמותו: "ואע"ג דרבי מאירורבי יהודה הלכה כרבי יהודה, הכא רבי מאיר קראי קדייק" (שם).
ה"תורה תמימה"(על המילים "בנים אתם לד' אלוקיכם") מוכיח שבעצם גם רבי יהודה מודה לרבימאיר. שהרי בפרשת האזינו נאמר "שחת לו לא בניו מומם" (דברים לב, ה), והמדרש דורש כך:"שחת לו לא בניו מומם - אף על פי שהם מלאים מומים קרויים בנים דברי רבי מאיר,שנאמר: בניו מומם. רבי יהודה אומר אין בהם מומים שנאמר: לא בניו מומם" (ספרידברים, פרשת האזינו, פסקה שח, ה).
רבי מאיר מדגיש במדרש זה את היות בני ישראל בניו שלהקב"ה גם אם הם חוטאים ומשחיתים את דרכיהם. אולם רבי יהודה מחדש עוד, שגם אםהם שיחתו את דרכם עד שנראה כלפי חוץ שהם הפכו לבעלי מום רוחניים, האמת היא שאין הםכאלה, ואין בהם מום כלל!
וכן כותב הראי"ה קוק: "ושום חטא ועוון ושום דעה ושום עבודה זרה ושום כפירה בעולם אינה יכולה לפגוםבקדושת האחדות הכללית של עם ה', שבחירתם הקדושה היא מצד העילה השם יתברך, ולא מצדםשהם עלולים להשתנות ח"ו"(מאמרי הראיה, פרקבהלכות צבור - מתוך קונטרס ישוב משפט).
[1]והנה את פרשת ראה, שבה נאמר "בניםאתם לד' אלוקיכם", קוראים תמיד בשבת שבה מברכים את חודש אלול. בשבת זו מתחילהלהתנוצץ ההכנה של חודש אלול בבחינת "אני לדודי ודודי לי" ו"המלךבשדה". על כן כל יהודי, בהפנימו את הנאמר לעיל, יכול להרגיש שגם אם הוא חטאוהתרחק הרי ששערי התשובה פתוחים לו, כי "בנים אתם לד' אלוקיכם" ו"כיעם קדוש אתה לד' אלוקיך ובך בחר ד' להיות לו לעם סגולה..." (דברים יד, ב).
זהו השער לתחילת התנוצצות התשובה, וזו הכניסה לשנה החדשה.