בס"ד

פרשת חיי שרה

בתחילת פרשתנו אנחנו קוראים על המאמץ הגדול שעושה אברהם אבינו כדי לקנות חלקת-קבר לקבורת שרה אשתו, הלא היא מערת המכפלה. לכאורה לא מובן מדוע אברהם משקיע סכום כסף כה נכבד עבור חלקת-הקבר, שהרי ממהלך המשא-ומתן המתואר עולה שעפרון היה מוכן לתת את חלקת השדה שלו לאברהם אבינו בחינם.

אך באמת העניין מובן, שהרי קניין בכסף מלא הוא בעל ערך חזק הרבה יותר מאשר מתנת חינם.

מעניין לשים לב שגם קבר יוסף וגם הר הבית מקום מקדשנו נקנו בכסף מלא. יעקב קנה את חלקת השדה בשכם במאה קשיטה (בראשית לג, יט), ודוד המלך קנה את גורן ארונה (ארנן) היבוסי בשקלי זהב משקל שש מאות (דברי הימים א כא, כה).

וכך אומר המדרש (בראשית רבה פע"ט, ז):
"אמר רב יודן בר סימון: זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, ואלו הם: מערת המכפלה (בחברון), מקום בית המקדש (הר הבית בירושלים), מקום קבורתו של יוסף (שכם).

וראו זה פלא, דווקא שלושת המקומות הללו, שניקנו בכסף מלא, הם הכי קשים לחזקה ממשית כיום, בדור שיבת ישראל לארצו!

נראה לומר שהעובדה שמקומות אלה ניקנו בכסף מלא מבטאת שאין זה רק קניין טכני אלא זהו קניין שיש בו קישור רוחני למקום וּלְמה שהמקום מבטא. מסיבה זו נבין כי רק אם עם ישראל יגיע למדרגה הרוחנית הנדרשת אז יוכל להחזיק במקומות הללו, אך עד אז תהיה חזקתו במקום בסימן שאלה.

מהו אם כן העניין הרוחני בכל אחד מן המקומות?

מערת המכפלה מבטאת את החיבור של עם ישראל לשורשים הכי ראשוניים, פנימיים ומהותיים שלו, כי שם קבורים האבות והאמהות של האומה הישראלית.

קבר יוסף מבטא את הלאומיות הישראלית, כפי שהרב קוק כותב על משיח בן-יוסף שהוא תקופה של תחיית האורגניזם הלאומי הישראלי.

הר הבית ומקום המקדש מבטא את המימד האוניברסאלי של עם ישראל, כי על בית המקדש נכתב שהשאיפה היא: "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", וזהו עניינו של משיח בן-דוד קריאת שם ה' לעולם כולו ע"י עם ישראל.

על פי זה ניתן לנתח את מצב אחיזתנו כיום במקומות האלה.

מכל שלושת המקומות הנוכחות היהודית המשמעותית ביותר היא במערת המכפלה (אם כי לא באופן מלא), כי יתכן והעם נמצא כיום במדרגה מספקת בקשר שלו עם שורשיו.
קבר יוסף הוא פחות תחת ידינו באופן מעשי, כי יתכן והלאומיות הישראלית והקשר של עם ישראל לארצו עדיין איננו בשיאו.
הר הבית לא נמצא כלל בשליטתנו בפועל, כי כנראה מבחינה רוחנית מצבנו עדיין רחוק מהמצב הנדרש כדי לזכות בהר הבית.

רעיון נוסף ניתן ללמוד מכאן, והוא הלימוד שלא תמיד החזקה הממשית בדבר היא שתקבע את המציאות, אלא דווקא היחס אל אותו דבר הוא אשר יקבע את חזקתנו עליו. רעיון זה נראה לי נכון בהרבה מאד תחומים, רוחניים, גשמיים, חברתיים ועוד.

                                                      שבת שלום,

                                                           נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-997202