בס"ד

פרשת תולדות

צדיק בן צדיק, צדיק בן רשע

הגמרא במסכת ברכות (ז ע"א) דנה בשאלה הידועה של 'צדיק ורע לו', ומסבירה שם הגמרא: "צדיק וטוב לו – צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו – צדיק בן רשע".

על כך שואלת הגמרא: היתכן? והרי נאמר "ובנים לא יומתו על אבות", אלא צריך לומר הסבר אחר: "צדיק וטוב לו – צדיק גמור, צדיק ורע לו – צדיק שאינו גמור" (עיין שם).

מסביר הראי"ה קוק (עין איה ברכות פרק א, עג) שהגמרא לא חזרה בה מן ההסבר הראשון, ושני ההסברים נכונים, כלומר צדיק בן צדיק הוא צדיק גמור, וצדיק בן רשע הוא צדיק שאינו גמור. ומסביר הרב קוק מדוע כך הוא הדבר: מעשי האדם נחלקים לשניים, אלה המוטבעים בו על ידי חינוך הוריו, ואלה הנרכשים על ידו במהלך חייו. משום כך צדיק בן צדיק הוא צדיק גמור וטוב לו, כי המעשים הטובים מוטבעים בו באופן טבעי, והוא לא נצרך לעבוד על מידותיו בקושי כדי להגיע למדרגה זו. לעומתו צדיק בן רשע הוא צדיק שאינו גמור, מכיוון שלא ספג בילדותו את אותם ערכים, וממילא הוא צריך להתאמץ ולעבוד קשה תוך ייסורי נפש רבים, ולכן 'רע לו', ובדרך כלל אין הוא מגיע לרמה הגבוהה ביותר. לדוגמא, מי שגדל בבית שומר שבת נראה לו הדבר כדבר טבעי, לעומתו מי שגדל בבית שאינו שומר שבת יודע בעצמו כמה הקרבה וייסורים הוא צריך לעבור עד שהדבר הופך להיות אצלו להרגל ולטבע שני.

חיזוק לגדולתו של צדיק בן צדיק על פני צדיק בן רשע אנו מוצאים גם בפרשתנו.
בתחילת פרשתנו מסופר על יצחק ורבקה שהתפללו לה' על דבר עקרותה של רבקה, ואכן הקב"ה נענה לתפילתם ורבקה הרתה. אך אמרו חכמים (יבמות סד ע"א, הובא ברש"י) שדווקא תפילתו של יצחק התקבלה ולא תפילתה של רבקה, שנאמר: "ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ד' ותהר רבקה אשתו", והטעם הוא: 'לפי שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע'! כלומר, לתפילתו של יצחק היתה יותר השפעה מתפילתה של רבקה.

אך באמת עניין זה סותר לכאורה את הכלל המפורסם "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים" (ברכות לד ע"ב), שמשמעותו היא שהקושי והמאמץ של בעלי התשובה להגיע למקום שהגיעו עולה על זכותם של צדיקים שהתחנכו כך, ו"לפום צערא אגרא", ולכאורה דווקא תפילתה של רבקה צריכה היתה להתקבל ולהשפיע יותר מתפילתו של יצחק!

נראה לומר (הסבר של אמו"ר) שתפילתם של יצחק ורבקה היתה תפילה מיוחדת. אילו היה מדובר בתפילה של הורים המשוועים לילד, כמו כל זוג הורים שמצפה הרבה שנים ולא נענה, אזי באמת נראה היה שזכותה של רבקה גדולה יותר מזו של יצחק, ולפום צערא אגרא. אמנם תפילה זו של יצחק ורבקה לא היתה תפילה כזו. תפילה זו לא היתה תפילה אישית על מנת לספק את צרכיהם הפרטיים, אלא היתה זו תפילה שביקשה להמשיך את השושלת אותה החל אברהם אבינו. אברהם אבינו הקים עם חדש שתפקידו לעבוד את ה' ולגלות את שמו בעולם, ועליו נאמר "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", ואף הובטח לו שיזכה לזרע מיצחק – "כי ביצחק יקרא לך זרע". יצחק ורבקה מתפללים לזכות לזרע על מנת שיוכלו להגשים את חזונו של אברהם אבינו ולהעבירו אל הדורות הבאים. להבדיל מרבקה שאינה באה בזכות אבותיה, יצחק בא לתפילה זו מכוחו של אברהם אביו, בזכות צידקותו וזכויותיו של אברהם, ולכן הקב"ה נענע דווקא לתפילה זו הבאה מפיו של יצחק.

שבת שלום

  נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023