חנות ספרים תרומה / הרשמה france

טהרת הכהנים ומשמעותה לימינו - מאמר לפרשת אמור

מדוע גם לאחר הטבילה אין הכהן טהור לחלוטין, אלא הוא צריך להמתין עד בוא השמש כדי לאכול בתרומה?
הרב נחום בוצ'קו, 15/05/2017 13:27:52

בס"ד           

                    
                         פרשת אמור


 טהרת הכהנים ומשמעותה לימינו



על כהן שנטמא אמרה התורה: "ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים. ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא" (ויקרא כב, ו-ז). כלומר, גם לאחר הטבילה אין הכהן טהור לחלוטין, אלא הוא צריך להמתין עד בוא השמש כדי לאכול בתרומה. מאידך, אין הוא צריך להמתין עד שיקריב את הקרבן בו התחייב בעקבות הטומאה, אלא הוא רשאי לאכול בערב מייד (והוא נקרא 'מחוסר כיפורים').

הגמרא בתחילת מסכת ברכות (ב ע"א-ע"ב) דנה בלשון הפסוק "ובא השמש וטהר", ומבררת האם "וטהר" מוסב על היום – 'טהר יומא', שהסתיים ועבר היום, או "וטהר" מוסב על האדם – 'טהר גברא', שעם בוא השמש נטהר האדם.
הראי"ה קוק (עין איה, ברכות פרק א פסקה ג) רואה בחקירה זו של הגמרא רמז לשני רבדים בתהליך התשובה – יש את השלב המוקדם של טהרת היום, ולבסוף בתשובה השלמה את טהרת האדם. כלומר, כאשר האדם חוטא הוא 'מאבד את יומו', ובמקום למלא את היום באופן חיובי הוא מטמא אותו ומלכלך אותו במעשיו השליליים. כאשר האדם מתחיל תהליך של תשובה ומתחרט על מעשיו הרי הוא כביכול מתקן את היום שחטא בו, ומטהר אותו מן הפגם שפגם בו, אך עדיין הוא עצמו לא נטהר. רק כאשר האדם משלים את תהליך התשובה עי הפיכת זדונות לזכויות ע'י תשובה מאהבה כלומר שמשתמש באותם אנרגיות שבהם הוא חטא ומתעל אותם לעניינים חיוביים אז הוא מטהר עצמו לחלוטין. זהו 'טהר יומא' ואחריו 'טהר גברא'.

תהליך זה מקביל לטהרת הכהן: כדי שיוכל לאכול תרומה די לו בהערב שמש וטהר יומא, כי תרומה היא 'רק' מורמת מחולין. לעומת זאת כדי לאכול קודשים הוא צריך להקריב קרבן ולהשלים את טהרתו – "שהרוצה להתקדש ולהיות קדוש צריך גם כן לרפא את הקודם" (ר' צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק, יב).

עניין זה הוא חלק מן הסוגיא הראשונה בש"ס העוסקת בהגדרת הזמן המדויק בו אפשר להתחיל לקרוא קריאת שמע של ערבית – "מאימתי קורין את שמע בערבית". נאמרו בזה מספר הגדרות שונות: 'משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם' (כפי שראינו לעיל), 'משעה שהעני נכנס לאכול פיתו במלח', 'משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בערבי שבתות', 'משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'. מעניינת העובדה שכל הגדרות-זמן אלה של קריאת-שמע מתייחסות לזמני אכילה. מסביר ר' צדוק הכהן מלובלין: "זמן קריאת שמע תלי בזמן אכילה... כי אכילה היא קיום החיים וכך קבלת עול מלכות שמים" (שם, ז). כשם שאכילה הכרחית לאדם לקיומו הפיזי – כך קריאת שמע, שהיא קבלת עול מלכות שמים, הכרחית לקיומו הרוחני, ונותנת משמעות אינסופית לחייו המוגבלים.



שבת שלום

   נחום בוצ'קו

 יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023




* על מנת להוריד את השיעורים ניתן - 1. להורידם באמצעות תוכנות או אתרים המיועדים לכך [למשל דרך לחיצה כאן]. 2. לפנות אלינו דרך הצור קשר שבאתר.

בניית אתרים | יצירת קשר