בס"ד

   דבר תורה לפרשת אמור

                                                       השפעתנו על המציאות

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי. ששת ימים תֵעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש... אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם".

וכבר תמהו רבים מן המפרשים: מדוע מוצאת התורה לנכון להקדים עניין שבת לפני שאר המועדים?!

כדי לענות על תמיהה זו יש להעמיק ולבחון את היחס בין השבת למועדים.

קדושת השבת היא קבועה ועומדת מששת ימי בראשית, ובלשון חז"ל 'שבת קביעא וקיימא', היינו קדושתה של השבת אינה תלויה בשום גורם חיצוני, ולעולם לאחר ששה ימים באה שבת. קדושה זו היא הקדושה שטבע בה הקב"ה בבריאת העולם ואין שום בריה יכולה לשנות קביעה זו.

לעומת זאת, כל שאר המועדים הנזכרים בתורה אין זמן קדושתם קבוע מראש, אלא ניתן כח מיוחד לבית דין של ישראל לקבוע את התאריך בהם יחולו. בית הדין קובע את התאריך על סמך עדות של אנשים כשרים מישראל, והם אשר מסייעים לבית הדין לקדש את החודש. אחר שקידשו בית דין את החודש ניתן לדעת אימתי יחולו חגי החודש.

מה רב כוחן של ישראל! אדם האוכל חמץ בליל ט"ו בניסן חייב כרת, ואילו בליל י"ד בניסן רשאי לאכול חמץ לכתחילה. לבית הדין ניתנה הסמכות להחליט מהות התאריך, ובית דין של מעלה מוכרח לפעול על סמך החלטתם – רק אם האדם אכל חמץ בתאריך האסור אזי ייענש כרת! הגזירה האלוקית כביכול משועבדת לקביעת הבית דין. יתירה מזו, יום הכיפורים הוא יום הדין בו נחתם גזר דינם של ישראל, ובו יושב בית דין של מעלה ומכריע גורלות – ואף תאריך זה נקבע על ידי בית דין של ישראל!

מכאן אנחנו למדים מה רבה חשיבותם של מעשי האדם. מעשיו של האדם משפיעים תחילה עליו עצמו, על סביבתו הקרובה והרחוקה, על עמו, על העולם כולו, וגם על העולמות העליונים!

כח זה ניתן לאדם ולאומה הישראלית משום שרוצה הקב"ה לשתף אותנו שותפות מעשית בקידום הגאולה ובתיקון העולם. מרחיב זאת המדרש ואומר: "יונתי תמתי – יונתי תאומתי" (שיר השירים רבה, פ"ה ב, ג), היינו כביכול כנסת ישראל שווה לקב"ה ונחשבת כתאומה לו, כי ניתן לעם ישראל הכח להשפיע על המציאות כולה. על אף שישראל הם הקובעים מתי יחולו המועדים, מכל מקום נקראים הם "מועדי ה'", וזאת משום שהקב"ה נתן לישראל את הכח לקבוע מתי יחולו מועדים אלו ויש להם תוקף גמור מן התורה.

על פי זה נוכל להבין מדוע התורה הקדימה את קדושת השבת לקדושת המועדים. הטעם לכך הוא להזכירנו שלמרות הכוח העצום שניתן לבית הדין לקדש את הזמנים, מכל מקום קדושת השבת גוברת על קדושת יום טוב ועדיפה ממנה. השבת שנקבעה באופן בלעדי על ידי הקב"ה קדושה יותר מימים טובים שנקבעו על ידי ישראל. רש"י מביא מדרש האומר: "מה עניין שבת אצל מועדות? ללמדך, שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאילו חילל את השבתות, וכל המקיים את המועדות מעלין עליו כאילו קיים את השבתות". משמע שקדושת השבת גבוהה לאין ערוך מקדושת ימים טובים, ללמדנו שמעשיו של הקב"ה עוצמתיים לאין ערוך לעומת מעשי האדם. אך כמו שמלמדנו רש"י יש קשר בין שתי הקדושות. זה רק אם האדם שותף לקידוש הזמנים ותיקון העולם שהוא יוכל לקלוט את קדושת השבת שמושפעת מהקב"ה באופן בלעדי.

במציאות היומיומית קשה לנו לדמיין עד כמה כל מעשה ומעשה שלנו משפיע על כל הרבדים במציאות. אם נשכיל ונפנים עד כמה כל מעשה, דיבור ואפילו מחשבה שלנו פועלים על המציאות – ייקל עלינו לקיים את מצוות הבורא ונחשוש מלעשות עבירות.

                                                                                      שבת שלום,

                                                                                           נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023