סימן מעשי בתקופת הקיץ- רוצים לרחוץ בשבת  איך מתפעלים?

גזירתהבלנים –דין רחיצה במים שהוחמו מערב שבת

הגמרא במסכת שבת דף לט אומרת שמים שהוחמו מערב שבת אסור לרחוץ כלגופו. אין הבדל באופן שהוא נכנס לתוך המים (רחיצה בלשון הגמרא) או ששם את המיםעליו (שטיפה), אין הבדל כל גופו בבת אחת או איבר איבר- אסור לרחוץ כל גופו- בגללגזירת הבלנים. בעבר לא היה מקלחת בבית לכל אחד אלא הרוצים להתרחץ היו הולכים לעירוהבלנים שרצו שאנשים יבואו לרחוץ בשבת היו מחמים מים בשבת או חותים בגחלים ואומריםשהמים חוממו קודם השבת הלכך באו חכמים ואמרו אסור להתרחץ במים שהוחמו מערב שבת.

דין א- הבית יוסף בשם תשובת הרא"ש אומר- לאו דווקא כל גופו אלארוב גופו- אבל פניו ידיו ורגליו מותר העיקר שלא יגיע לרוב גופו.

דין ב- מותר לרחוץ בחמי טבריא בשבת כל גופו. למה? כי כאן אין גזירהשיבואו לחמם. הרי חמי טבריה חמים ועומדים- לא שייך גזירת הבלנים.  בא הסמ"ג (מובא בטור) ואומר מה שהתירו חמיטבריא זה בקרקע אבל בחמי טבריה שנמצאים בכלי אסור . למה- אתי לאחלופי. אנשים לאיודעים האם המים חמים בכלי זה כי חוממו או כי זה חמי טבריה. אז הסמ"ג אומרשחמי טבריא זה רק בקרקע. הרא"ש חולק ואומר שגם בכלי חמי טבריה מותר.  באים הפוסקים שדוד שמש הוא נפקא מינאישירה שהרי דוד שמש זה חום שמים ולא חום אדם ואז הסמ"ג אסור ורא"ש מותר-שו"ע  שכו,א פוסק כסמ"גמפורש. 

א"כ מים שהוחמו מדוד שמש אסור להתרחץ כל גופו בשבת ומיעוט גופומותר (כדין חמי טבריא בכלי)[1].

דיןמים צוננים

לגבי מים צוננים מותר- אומר שו"ע- אם בחמי טבריא מותר אזק"ו במים צוננים.  המ"בבס"ק כ"א מביא את תרומת הדשן שנהגו לא לרחוץ בשבת בכלל גם לא במים קריםמשום חשש סחיטה ועוד אלא אם במקום צורך גדול- ומקובל להתיר שלא במקום קיבוץ שיער.אבל לבני ספרד מים קרים כל גופו מותר חמים אסור.

דיןמים פושרים

רחיצה במים פושרים- מזה חם מזה פושר? המ"ב בס"ק ז כותב שמיםפושרים מותר – והכוונה למים כחמימות עור הגוף שזה כידוע 37 מעלות. כלומר פחות מ-37מותר, יותר אסור.  איך נדע? פשוט מאד, אםאדם מרגיש קצת קרירות זה גדר של פושר. נעימות מוחלטת- חמים.  הרב עובדיהבהליכות עולם חלק ד' ח"ד עמוד ר"י חולק על המ"ב ואומר פושר אסורכחמים. אמנם גם לרב עובדיה זצ"ל מותר לשים קצת חום לשבור הקור אלא שהקרירותנרגשת היטיב ואילו מ"ב ואור לציון עמ' רנא סוברים שלא צריך הרבה קרירות אלאמעט קרירות מותר. חמימות/נעימות בצורה מוחלטת אסור. 

טבילהבמקוה

 המ"ב בשם החיי אדםס"ק ז כותב שגם טבילה במקווה אסורה במים חמים. ידוע שיטת הקרבן נתנאל נודעביהודה ועוד פוסקים שהתירו טבילה במקווה שמימיו חמים  משום שכל איסור טבילה הינו לשם תענוג אבל לשםמצוה מותר (ולכן אסור לשהות כי זה לתענוג)- ולכן לחסידים יש על מי לסמוך מבחינההלכתית .

לסיכום 

דיני רחיצה ושטיפה: מים שהוחמו מערב שבת כל גופו אסור לרחוץ/לשטוף ופניו ידיו ורגליומותר- השו"ע שכו,א כותב שמיעוט גופו מותר כפניו ידיו ורגליו- וכ"פרמ"א שם. צוננים-מעיקר הדין מותר ויש מנהג אשכנז להחמיר. לספרדיםפושרים-מחלוקת אחרונים .

דיני מקווה: מים חמים במקוה אסור ואילו קרים מותר,  לספרדים מים פושרים – מחלוקת. בשעה"צ אותה' כתב- שבשעת הדחק יכול לסמוך על הקורבן נתנאל ולכן מי שרגיל לטבול תמיד ויהיה לוצער מותר. גם אישה במקווה מותר לטבול במים חמים כי זה שעת הדחק ,מה תעשה, ולפידברינו עדיף לטבול בין השמשות כמנהג בנות ספרד[2]אך גם הטובלת בצאת הכוכבים במים חמים יש על מי לסמוך.  מספרים שהרב ציון אבא שאול הגיע פעם למקווההכניס רגל ראה חם ועל כן לא נכנס למקווה.

מיםשהוחמו בשבת

 עוד הלכה חשובה :

 מים שהוחמו בשבת אסור לרחוץאפילו פניו ידיו ורגליו- גם במקרה שמים הוחמו בהיתר.  למשל: אדם לוקח כד של מים כנגד האש והמים אינםיכולים להגיע לחום של יד סולדת- מופרש בשו"ע בסימן שיח,יד שמותר לעשות זאת.נשאלת השאלה – אם הגיע לחום 39 מעלות[3]בהיתר האם מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו? אסור. למה? מים שהוחמו בשבת. 

מה הדין במים שהוחמו בשבת ע"י דוד שמש? בכניסת שבת פתחנו את ברזהמים וראינו שהמים קרים משום שכולם התקלחו או שהיה יום סגריר. בשבת בבוקר כשהשמש זרחההיא חיממה את המים- והאדם רוצה לרחוץ פניו ידיו ורגליו- האם זה מים שהוחמו בשבת?אומר רעק"א וכן פוסקים הרב עובדיה וגרש"ז פוסקים שכל האיסור הוא במקרה ונעשהעשיה ע"י אדם רק אז אסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו אבל מים שהוחמו מעליהם בלייד אדם דינם כמים שהוחמו מערב שבת שמותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו[4]. 

במקומות ציבוריים כמו בתי מלון ומקוואות או בתי חולים גם בקיץ החימוםמחמת אור ואש ולכן אסור לכולי עלמא לפתוח זרם מים חמים בשום פנים ואופן כדין מיםשחוממו ע"י אור בשבת.     

ההיתרלמצטער במים שהוחמו בערב שבת

בה"ל בסימן שכו, א בשם רעק"א וכן מביא כף החיים שאדם שמצטערמותר לו לרחוץ כל גופו בשבת אפילו במים חמים. למשל: אדם הלך בשבת הרבה הגיע לבית ומזיעומצטער גמור- מותר ומדוע הקילו הרי מצטער אינו מתיר איסור דרבנן? אומר רבי עקיבאאיגר שמצטער אסור בדרבנן אבל כאן זה משום גזירה ולכן מותר. וכן ילדים קטניםשרגילים לרחוץ כל יום או שהתלכלכו וכו' מותר.

מסברא נראה שאדם שהוא בגדר מצטער אך בכל יום מתקלח במים פושרים אוקרים אז אסור לו להתקלח בחמים אבל אם באמצע שבוע כשאין חמים הוא לא מסוגל פושריםוהוא מצטער אמיתי מותר. 

לגבי סחיטת שיער- צריך להזהר כמבואר בסימן של,א וכן מביא המ"בס"ק כה שסחיטת שיער לא אסורה מדאורייתא (שיער לא בולע) אבל אסורה מדרבנן (בכלמקום שיש קיבוץ שיער)- לכן המתרחץ בקרים או בפושרים למתירים או מצטער אסור לשפשףבמגבת אלא יעשה כדברי הבן איש חי בפרשת פקודי שנה שניה -לשים מגבת בנחת ויספוגבנתיים כל הגוף, ינגב ובסוף השיער כבר מיובש[5].   

רחיצהבמים שהוחמו בערב יו"ט וביו"ט

במשנה בשבת נאמר - "חמים שהוחמו ביום טוב, אסוריםברחיצה ומותרים בשתיה", ונאסרה רחיצת כל גופו משום שביום טוב הותרה רק הנאה "השווה לכל נפש", ואילו"רחיצת כל גופו הוא דבר שאין שוה לכל נפש, רק למעונגים הרגילים בזה (כלשוןהמ"ב סי' תקיאס"ק י), ולכן הותרה רק רחיצת פניוידיו ורגליו.

 ואמנם כבר תמה בשש"כ פרקי"ד הערה כא מדוע נאסר הדבר גם בזמנינו שיש לרוב בני אדם חדר אמבטיה או מקלחתבביתם, ונשאר בצ"ע.

לגבי רחיצה במים שהוחמו בערב יוםטוב, השו"עבסימן תקיא, ב פסק להתיר  אך הרמ"א כתב שנהגו לאסור לרחוץ כל גופו גם בחמים שהוחמו בערביום טוב.  המ"ב בס"ק י"חכתב  שלכולי עלמא, במים שנוחמו מערב יוםטוב- מותר לרחוץ כל הגוףאבל לא בבת אחת אלא אבר אבר .ובחזוןעובדיה שבת חלק ו הלכה יב' כתב להתיררחיצת כל גופו כאחד במים חמים באמבטיה בביתו, וכן להתיר רחיצת כל גופו במים שהוחמובדוד שמש.