בס"ד

דבר תורה לפרשת שלח לך

חטא המרגלים ומצות ציצית

פרשתנו מתחילה בעניין חטא המרגלים ומסתיימת בפרשת ציצית. האם יש קשר בין שני עניינים אלו?

תפקיד הציצית להזכיר לאדם את מחויבותו לבורא עולם, ובכך יימנע האדם מעשיית עבירות שלבו חומדן. זהו שאמרה התורה (טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", שהרי 'העין רואה, והלב חומד, והגוף עושה את העבירות' (לשון רש"י שם).

מהי אותה ראייה אסורה המכשילה את האדם?

נראה לומר שראיה המביאה את האדם לידי חטא היא ראיה חיצונית ושטחית של המציאות, כלומר, ראיה הרואה את הדברים כפי שהם נראים כלפי חוץ ואינה מתייחסת לעומק המציאות ומשמעותה. לדוגמא: אדם שאינו שומר את עיניו ומסתכל על נשים – הוא מסתכל רק על הרובד החיצוני של האישה, ושוכח שאישה זו היא בעלת נשמה, מידות, אישיוּת, רגשות וכו'. אדם שכלל אינו נזהר בשמירת עיניו נמצא שכל חייו הוא מסתכל על המציאות באופן רדוד ושטחי.

כנגד הסתכלות זו על העולם בא פתיל התכלת שבציצית: "תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, הרקיע דומה לכסא הכבוד" – התכלת באה להזכיר לאדם שיש בורא ומשגיח לעולם, היינו שלכל דבר במציאות ישנם רבדים פנימיים ועמוקים, ואל לו לאדם לתור אחר עיניו באופן חיצוני ורדוד.

מעין זה היה גם חטא המרגלים אשר "הוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה". לכאורה ניתן לומר כי המרגלים כלל לא חטאו אלא רק הציגו את הנתונים אשר ראו בארץ ישראל כפי שהם – פירות גדולים מאוד ותושבים ענקיים. אמנם בד בבד עם הצגת הנתונים הוסיפו המרגלים פרשנות אישית, ואמרו כי להערכתם לא יהיה לעם ישראל את הכוח להתמודד עם איום שכזה. פרשנות זו היא מעין צַלָּם המצלם תמונה מזווית מסוימת, או עיתונאי המתעד אירוע מסוים ומכניס את פרשנותו לעניין.

אך באמת טעותם של המרגלים הייתה הסתכלותם השטחית על המציאות. צריכים היו נבחרי-עם אלה להסתכל על המציאות בראיה פנימית, ולהבין כי למרות 'איומים' אלה יכול עם ישראל – עם ה' אשר יצא ממצרים וקיבל את התורה, לרשת את ארץ ישראל – ארץ אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה", לאור ההבטחה המפורשת שקיבל על כך מאלוקי ישראל! המרגלים בחרו להסתכל על התמונה החיצונית ולא על הראיה הפנימית. הכל עניין של הסתכלות!

זהו הקשר בין חטא המרגלים לבין מצוַת ציצית – היאך להסתכל על המציאות, באופן חיצוני או באופן פנימי?

גם מצוַת יישוב הארץ (בה פגמו המרגלים) וגם מצוַת ציצית, שתיהן שקולות כנגד כל המצוות שבתורה, וזאת משום ששתי מצוות אלה – ארץ ישראל כמצווה כללית וציצית כמצווה פרטית – מרגילות הן את הפרט והן את הכלל לחיות חיים עמוקים.

שבת שלום,

      נחום בוצ'קו

יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023