פרק ראשון בחוברת היציאה השבועית.
אחד הגורמים המשמעותיים המביאים לקשיים בחיי הנישואין הוא תקשורת לקויה בין בני הזוג. הקב"ה ברא את האיש והאישה שונים בטבעם ובמהותם, כדי שישלימו זה את זה וכל אחד יאיר לרעהו זווית הסתכלות שונה. השוני בין בני הזוג טבעי ומבורך, אך כיוון שדרכי החשיבה שלהם כה שונות הם עלולים להגיע לעיתים קרובות לחוסר הבנה ולחוסר הסכמה. מה שנראה ברור לאחד מבני הזוג נשמע מופרך לבן הזוג השני וכן הלאה – ולכן נדרשת מהם סבלנות רבה, הקשבה הדדית ובעיקר נכונות לוותר.
רבי עקיבא דרש בגמרא: "איש ואישה זכו – שכינה ביניהם" (סוטה יז, א), ונראה לי לומר שדרך המלך שדרכה יכולים בני הזוג להשרות שכינה ביניהם היא דרך הוויתור ההדדי, שהרי כדי שהשכינה תוכל לשרות ביניהם הם חייבים לפנות לה מקום...
כשכל אחד צועד צעד אחד אחורה ומותיר מקום לרצונו של השני – זו השראת שכינה של ממש, והשראת שכינה בין בני הזוג מביאה להשראת שכינה במציאות כולה. כאשר אדם מוותר לזולתו הוא מעיד שיש בו משהו אלוקי, שהוא איננו רואה את עצמו במרכז אלא את הזולת, ואומרים בשם האר"י הקדוש שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" יכולה להתקיים בצורתה השלמה ביותר בין איש לאישה. החיים הזוגיים סובבים את האדם בכל פרטי חייו, והוא נדרש לזכור בכל רגע ורגע שהוא איננו לבד ושיש עוד מישהו לצידו. הוא צריך להתחשב ולוותר, והוויתור דורש מאמץ.
המאמץ שבוויתור תובע מאיתנו כוחות נפש, אך מרוץ החיים היומיומי מקשה עלינו להגיע לפניות הנפשית הנדרשת לגיוס כוחות הנפש המתאימים. כאשר בני זוג יוצאים יחד פעם בשבוע למקום רגוע ומשוחחים בניחותא, הם מגלים לפתע שקל להם הרבה יותר להיות סבלניים וקשובים זה לרצונותיו ולתחושותיו של זה.
ה"מסילת ישרים" מסביר (בפרקי מידת הזהירות) שהיצר הרע אינו מתמקד בניסיונות להכשיל אותנו בעבירות אלא במאמץ לגרום לנו להיות עסוקים תמיד, כדי שלא יהיה לנו פנאי לעשות חשבון נפש. ברגע שהאדם עוצר מעט ומתבונן בחייו הוא מסוגל להבחין בנקודות שעליו לשפר, ובעצם המודעות נעוץ הצעד הבסיסי והחשוב ביותר בדרך לשינוי. פגישה שבועית היא דרך מצוינת לעצור לרגע את שטף היומיום ולהתבונן, לשים לב לבעיות שצצות ושעלולות לצוץ, ומתוך ההתבוננות ייפתר חלק ניכר מהבעיות עוד לפני שיעלו על פני השטח.
לפגישות היזומות אחת לשבוע יש השפעה מכרעת על השבוע כולו, והדינמיקה החיובית שנוצרת בהן נשזרת בהדרגה בחיי היומיום. המפגשים מחזקים את האהבה ואת התקשורת הטובה בין בני הזוג, וכשבני הזוג פנויים זה לזה, בלי לחץ ובלי עייפות, הם מסוגלים להגיע ביתר קלות להבנה הדדית, לקבל החלטות שנובעות מרגשי אהבה וכבוד, ולהחיל את התחושות הטובות שהיו במפגש על החיים בכללותם.