בס"ד           

                    
                         פרשת מסעי

מסעות, ניצוצות וישיבת ארץ ישראל

בפרשתנו אנו קוראים באריכות על מסעות בני ישראל במדבר: "ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסוכות. ויסעו מסוכות ויחנו באיתם...", ומציינת 42 מסעות אותם נסעו בני ישראל. ולכאורה אינו מובן, מדוע טרחה התורה לספר לנו על כל מסע ועל כל חנייה וחנייה שעשו ישראל במדבר – 'שהרי התורה הקדושה היא נצחית, ולשם מה נאמרה פרשה זו, שלכאורה אינה נוגעת אלא לאותו דור, ומה הנצחיות שבה?' ('נתיבות שלום' לאדמו"ר מסלונים, פרשת מסעי מאמר ראשון).

הנה כל אחד מאיתנו נמצא במסע תמידי, מרגע היוולדו עד סוף חייו. מה שחשוב הוא איך בכל חנייה וחנייה, ובכל מסע ומסע בחיינו, אנו מרוממים את המציאות ומשתמשים בה לעבודת ה' שלנו. בלשון החסידות זה נקרא 'העלאת ניצוצות', כלומר להצליח למצוא גם במקרים הגשמיים כלים שמצטרפים למכלול עבודת ה' של חיינו. כך גם היו המסעות של עם ישראל, מיציאת מצרים עד לכניסה אל הארץ: 'דכשם שעניין יציאת מצרים היה להעלות את כל ניצוצות הקדושה שנפלו ביד הטומאה והיו שבויים במצרים, שבצאת ישראל ממצרים עלו עימהם כל ניצוצות הקדושה שהיו שם וחזרו למקורם בקדושה, כמו כן כל מ"ב המסעות במדבר הגדול והנורא היו כדי להעלות את ניצוצות הקדושה שהיו מפוזרים בכל אותם מקומות' (המשך דבריו שם).

יודעי ח"ן מסבירים ש42 המסעות הם כנגד 'שם מ"ב אותיות', שהוא אחד משמותיו של הקב"ה, ואותיותיו הן ראשי התיבות של הפיוט "אנא בכוח". בפיוט זה 7 שורות של 6 מילים, ו7 השורות הן כנגד 7 המדות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. בפשטות עניינן של 7 המדות או 7 הספירות מכוון לעבודת המידות שלנו, כפי שהן באות לידי ביטוי באופן שלם. 'העלאת הניצוצות' שהזכרנו היא בעצם עבודת המידות של כל אחד מאיתנו, שבלעדיה גם לימוד התורה וקיום המצוות שלנו אינו במעלה הראויה. ביארו חז"ל את הפסוק "הן יראת ה' היא חכמה", כלומר, ה"חכמה" בה"א הידיעה היא יראת ה', הכוללת מלבד לימוד תורה וקיום מצוות גם את עבודת המידות היומיומית שלנו, ובעיקר ביחסים שבין אדם לחברו.

עפ"י כל זה נוכל להבין היטב את עניינה של המצוה המיוחדת המופיעה בפרשה, מייד לאחר תיאור המסעות. התורה אומרת (לג, נג): "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה". כידוע, הרמב"ן בספר המצוות (תוספת למצוות עשה, ד) רואה בפסוק זה את המצוה על האומה כולה לכבוש את הארץ, ושלא להותירה שוממה או בידי אחרים. מצוה זו מאפשרת לכללות האומה 'להעלות ניצוצות' בכל תחומי החיים, דהיינו לרומם עניינים גשמיים כמו מלחמה, חקלאות, מדינאות, פוליטיקה, ועוד, לרמה של 'מצוה'. ישיבת ארץ ישראל היא מצוה על האומה, ואף על כל יחיד ויחיד יש מצוה לגור בארץ וליישב אותה, ומצוה זו שקולה כנגד כל התורה כולה.
מצוה זו של יישוב הארץ כוללת בתוכה גם כל אומנות שעוסקים כאן, וכדברי החתם סופר על הפסוק "ואספת דגנך": 'שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים... ואפשר אפילו שאר אומנויות שיש בהם ישוב הארץ הכל בכלל מצוה' (חידושים על הש"ס, סוכה לו ע"א(. בכך גם בישיבתנו בארץ ישראל, גם בהגנתנו עליה, וגם בעיסוקנו המקצועי, אנו מרוממים את המציאות הגשמית למימד שלם של עבודת ה'.

שבת שלום

   נחום בוצ'קו

 יוצא ע"י ישיבת היכל אליהו – כוכב יעקב

ד.נ בנימין 90622 02-9972023