זריזות

אליעזר, עבדו הנאמן של אברהם אבינו, יצא למסע למציאת אישה ליצחק – בנו וממשיכו של אברהם. אליעזר התפלל לעזרתו של ה', ונענה מייד בתום תפילתו:

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ. וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ (בראשית כד טו-יז).

לפי מהלך הכתובים נראה שאליעזר רץ לרבקה בשל יופיה המיוחד – "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד". ואולם המדרש המובא ברש"י אינו תולה את ריצתו ביופיה של רבקה אלא בנאמר בסיומו של הפסוק – "וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל". לדברי המדרש אליעזר "ראה שהמים עלו לקראתה", ולפיכך "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ". עליית המים לקראת רבקה היו נס של ממש, ומובן שלנוכח נס כזה לא היה יכול אליעזר להישאר על עומדו או לגשת לרבקה במתינות ובכבוד הראוי. בראותו את המופע הייחודי הזה הוא רץ מייד לקראתה.

מה טמון במדרש?

המדרש מבוסס על שלושת הפעלים המופיעים בפסוק בזה אחר זה: "וַתֵּרֶד... וַתְּמַלֵּא...ּ וַתָּעַל". שלושת הפעלים מעבירים את התחושה שהכול קרה מהר מאוד – וחושפים לפנינו את אחת ממידותיה הטובות של רבקה: זריזותה המביאה בעקבותיה ברכה והצלחה.

יש אנשים הממלאים את תפקידם מתוך תחושת חובה וכבדות, ללא שמחה וללא שאיפת שלמות. לעומתם ישנם אנשים שניחנו במידת הזריזות שמקורה בקדושה. חייהם של אנשים כאלה מלאים בקדושה, ואין הם חשים לעולם שמוטל עליהם עול מעיק; אדרבה, כאשר אדם מתלהב ושמח במעשיו, הכול בא לו בקלות. כזאת הייתה רבקה, ועל כן נראה היה לאליעזר שהמים עלו לקראתה.

מי שפועל עם א-ל בזריזות ובאהבה זוכה לברכת ה' ולעזרתו, ולעיני המתבונן נראה שהטבע פועל במקומו.

שאול דוד בוצ'קו