בס"ד

לשמוע קול תורה – מדרש בפרשה

פרשת ויחי

אחדות ישראל מעל הכול

יעקב אבינו מברך את אפרים ומנשה בני יוסף, ולאחר מכן מודיע ליוסף:

"וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" (בראשית מח, כב).

רש"י מבאר בשם המדרש שמדובר בעיר שכם, שאותה יעקב מעניק ליוסף לנחלה. ואימתי נלחם יעקב על העיר שכם ולקחהּ מיד האמורי? מסביר רש"י:

"כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה נגדם".

לעומת זאת, בפרשת וישלח למדנו שכשמסרו שמעון ולוי את נפשם על אחותם דינה והרגו במרמה את כל אנשי שכם – התנגד יעקב אבינו בתוקף לדרך פעולתם: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ" (לד, ל). בשל מעשה זה מוכיח יעקב את בניו נחרצות לפני מותו:

"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם" (מט, ה).

ופירש רש"י:

"אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם, מברכת עשו היא. זו אומנות שלו היא, ואתם חמסתם אותה ממנו".

וכדי שלא להשאיר ספק לגבי חומרת הדברים מוסיף יעקב בפסוק הבא:

"בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר".

לדברי רש"י ה"אִישׁ" שהרגו שמעון ולוי באפם "אלו חמור ואנשי שכם".

יעקב אבינו מבקש להתנער ממעשה בניו לחלוטין – ומבהיר חד משמעית שחרף הפגיעה האיומה בדינה, שעליה ודאי היו שכם וחמור ראויים לעונש חמור, לא הייתה הצדקה להרוג את כל אנשי העיר. התנהגות כזו בעיני יעקב היא התנהגות ברברית האסורה לבני ישראל.

ומדוע בחר יעקב לתת את שכם דווקא ליוסף? התשובה טמונה בדבריו הכורכים בנשימה אחת את מעשה שכם ואת מכירת יוסף, הנמשל לשור: "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר". יעקב רואה קשר הדוק בין רציחת אנשי שכם לרצונם של האחים להרוג את יוסף, כי כשאדם מאבד את ערכי המוסר הבסיסיים הוא מידרדר במדרון חלקלק – ומי שנוהג באלימות עם זרים סופו לפגוע גם באֶחיו. כדי להזכיר יסוד זה לוקח יעקב את העיר שכם מבניו שהשתתפו בהרג ומוסר אותה ליוסף.

האם אין סתירה בדברי רש"י לגבי השקפתו של יעקב? הלוא מצד אחד הוא מבקר את מלחמתם של שמעון ולוי באנשי שכם, ומצד שני הוא חוגר כלי מלחמה כנגד אותו אויב?!

יעקב אבינו מבהיר במעשיו שהדרישה להתנהגות אנושית עם בני אדם אין פירושה חלילה התפשרות על עצם החיים, לא ולא! על אף התנגדותו למעשה הנפשע של בניו, יעקב אינו מהסס לרגע, וכשהאויבים תוקפים את ישראל בעקבות המעשה הוא יוצא בעצמו להילחם בהם ולהציל את האומה.

יעקב אבינו מלמד אותנו שגם כשיש מחלוקות על האופן שבו יש להכות באויב – בעת מלחמה אחדות ישראל ניצבת מעל הכול.

שאול דוד בוצ'קו